האם יכולה להיות תקווה גם כאשר הדברים נראים עגומים ובלתי אפשריים? התקשור של טוֹהר מזכיר לנו את מה שקל לשכוח. במוצאי שבת ה-30.3 ניפגש אונליין כדי לעסוק בטעות ודיוק, וכיצד אפשר לחיות יותר בקלות והרמוני.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון).
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, לומר מספר מילים ביחס למי שאתם, ביחס למי שאתם הופכים להיות, ביחס לאפשרות שיכול להיות אחרת, שיכול להיות יותר טוב. ביחס לאפשרות שאתם אינכם רואים את מלוא התמונה, את מלוא האפשרויות. ביחס לאפשרות שלמרות הכל, יכולה להיות תקווה, ויכולה להיות אפילו אופטימיות.
האם אתם מוכנים לתת מקום לאפשרות של תקווה, של אופטימיות? האם אתם מוכנים, במילים אחרות, לשמור על מידה של צניעות? זאת מאחר שכאשר אתם בטוחים שהרע מכל קורה ודבר טוב לא יכול לקרות ואין שום תקווה ושום סיכוי, יש בזה פעמים רבות מידה של יהירות. יהירות הנובעת מעיוורון, מהעובדה שאינכם רואים את כל התמונה, וגם מהביטחון שיש לכם, שאתם כן רואים את מלוא התמונה.
אנו איננו יכולים לומר כל בעיה יכולה להיפתר באופן שאתם רוצים וכל דבר יכול להסתדר. ישנם שינויים בחייכם שאינכם יכולים להימנע מהם, לבטל אותם או לשלוט בהם. אבל פעמים רבות ישנן אפשרויות שאינכם רואים, ופעמים רבות, מרוב שאתם בטוחים שאין אפשרויות, גם כאשר הן נפתחות בפניכם, אתם הודפים אותן ואומרים לא, סוגרים ונסגרים, וכך משמרים ויוצרים במו ידיכם את המציאות שאתם בטוחים שהיא האמת.
אנו מציעים שתתנו מקום לרעיון, לאפשרות, שאינכם רואים הכל, שאינכם יודעים הכל, שיש פתרונות שאינכם רואים. שמרו על צניעות ועל פתיחות, הסכימו לומר כן גם כאשר זה נראה לא הגיוני. זאת כדי לגלות שאולי בכל זאת, אולי אפשר, אולי זה יכול להיות, שמשהו טוב כן יקרה, ששינוי כן יקרה, שישנה תקווה והיא תתגשם במציאות.
אלו המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו, אם כך שלום.
טוֹהר.
