הפעם לא היה לי משהו לומר, ועל זה בדיוק אני מדבר בתחילתו של הסרטון. אחרי שיחה (קצרה, כי לא היה הרבה מה לומר), מגיע התקשור של טוהר.
בתקשור טוהר מתייחסים לשאלה שיש לחלק מאיתנו בתוכנו, במודע ולא במודע: האם מותר לי? הם עוני םעל השאלה הזו, מעודדים אותנו בדררכם.
רוצים להרגיש אחרת, לחיות אחרת, כלומר טוב יותר? אם כן, אז טוהר+ הוא המקום בשבילכם. היכנסו לכאן לפרטים.
(התקשור הכתוב מופיע לאחר הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, כדי לומר מספר מילים; להזכיר לבני אדם שאתם יכולים להיות יותר מכפי שאתם גם בזמן זה. זה נכון תמיד, שאתם יכולים. אנו מבקשים אפילו לומר שמותר לכם, מותר לכם להרחיב את הגבולות של עצמכם, מותר לכם להתפרס, מותר לכם להביע את עצמכם יותר במלאות, יותר בחופשיות.
אנו מוסרים את הדברים באופן הזה משום שלעתים לבני אדם זה לא ברור. לעתים ישנה השאלה 'האם מותר לי?'. זו השאלה שלפעמים בני אדם שואלים, והשאלה הזו לא תמיד מתבטאת באופן מילולי. כלומר, אתם לא בהכרח תאמרו אותה בקול רם או אפילו לא תחשבו אותה באופן הזה, אבל השאלה הזו עשויה להתקיים.
השאלה עשויה להתקיים בתוך ההיסוס, בתוך הספק, בתוך מצבים של בלבול, בתוך מצבים של פחד שמשתלט ומשתק. בתוך מצבים מסוג זה, אתם עשויים למצוא בתוככם את השאלה הזו, 'האם מותר לי?'. ביחס לזה, אנו מוסרים את המסר הזה.
אנו מבקשים להזכיר לכם שמותר לכם, בהחלט. מותר לכם להיות כפי שאתם, בהחלט, ואף יותר מכך, בהחלט. אז תרשו לעצמכם, זה מה שאנו מוסרים, להיות כפי שאתם רוצים, כפי שאתם כעת. בין אם זה יותר מבעבר או פחות, ובין אם זה דבר מה שאתם לא מודדים כלל וכלל, אלא פשוט שוהים, פשוט מהווים במי שאתם את מי שאתם.
זה מה שאנו מציעים לכם בנקודת זמן זו: הרשו לעצמכם, שכן מותר לכם, מותר לכם בדיוק כפי שאתם.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
