השבוע התחלנו סדנה חדשה, "בחזרה הביתה", תשעה מפגשים בהם טוהר מדברים ומלמדים אהבה עצמית. כמו בכל הסדנאות, גם זו החלה עם תקשור נרחב של טוהר על הנושא של אותה פגישה. הפגישה הראשונה עסקה בבריאת העולם, כיצד היא משפיעה עלינו ומה אנו יכולים ללמוד מהבריאה על עצמנו כיום.
הנושא העיקרי שטוהר דיברו עליו בתקשור, הוא אותה עקשנות שיש בנו, להתרחק מאהבה ולראות מה לא בסדר. אבל החלק שאני רוצה לשתף איתכם, אינו עוסק – ישירות – באותה העקשנות, אלא בבריאה של העולם. הנה:
"כאשר הכול נברא, הייתה זו בריאה של שמחה, הייתה זו בריאה של התלהבות. אפשר לומר שהאהבה התפוצצה בתוך עצמה. כאשר ניתן האות לגילוי הגדול, ההתלהבות והשמחה היו כה גדולות עד שהכול התפוצץ, עד שהכול נוצר. מתוך הכלום נוצר הכול, והכול ממשיך להיווצר באותה שמחה, באותה התלהבות. הכול ממשיך להשתנות, לגדול, להתרחב, להצטמצם לעיתים; הכול ממשיך לגדול, הכול ממשיך להתפתח.
"זו השמחה וההתלהבות אשר מאפיינות את התנועה של הבריאה, המצע שעליה הבריאה נוצרה. נקודת המוצא של הבריאה היא האהבה – זו ההזדמנות אשר האלוהות בחרה לעצמה, לגלות את עצמה מתוך אהבה אינסופית. בואו נגלה מי אנחנו, אמרה האלוהות. בואו נהיה אנחנו, הייתה הקריאה. האלוהות דיברה את עצמה לעצמה, והשמחה וההתלהבות היו ועדיין כה גדולות עד שהכול החל להיווצר.
"יצירה אלוהית מורכבת מאין-ספור היבטים ואין-ספור חלקיקים, ואלה יוצרים את הכול. כל אחד ואחת מכם הוא חלקיק אלוהי בפני עצמו, יצירה אלוהית שנוצרה בשמחה ובהתלהבות.
"כמה שמחה, כמה התלהבות אתם מרגישים בתוך עצמכם ביחס לעצמכם? לחילופין, כמה אתם מדוכאים מעצמכם, מבואסים על עצמכם, רוצים להחליף את עצמכם, כאילו שיש יצירה טובה יותר, נכונה יותר, מדויקת יותר ממי שאתם כעת? כמה קרובים אתם לשמחה ולהתלהבות, וכמה רחוקים? באילו תחומי החיים אתם יכולים לחוות יותר מאותה שמחה והתלהבות, ובאילו מהתחומים, מהמצבים, מהזמנים אינכם חווים אותה כלל?
"איננו מציעים שאתם אמורים, כבני אדם, לחוות כל העת שמחה והתלהבות. אתם נמצאים בעולם שיש בו רגשות שונים ומצבים שונים, חלקם לא מלהיבים, רבים מהם אינם משמחים, וזה בסדר כפי שזה. אל תנסו לשנות את הטבע של מי שאתם. אתם אינכם אמורים להיות חיוביים כל הזמן, בשמחה ובהכרת תודה כל הזמן. אתם אינכם אמורים להיות כל הזמן במעין התרוממות רוח, כמו להצדיק את היותכם הוויות רוחניות בגוף אדם.
"מותר לכם גם להיות בדיכאון. זה אפילו רצוי, אם זה מה שקורה. אם אתם מרגישים דיכאון, רצוי שתאפשרו זאת לעצמכם. אל תדאגו, האלוהות אינה פוסקת, האהבה אינה נוטשת. אתם אינכם מפסיקים להיות ראויים. אם אתם מרגישים רגשות שלכאורה שליליים, מטיילים במחוזות התדרים הנמוכים, אתם אינכם מפסידים דבר, זאת למרות שפעמים רבות אתם מאמינים שזה בדיוק מה שקורה".
