חברי קהילת תקשור עם העולם שבפנים הפנו שאלות לטוהר על המצב בו אנו נמצאים במדינה. ריכזתי את השאלות ביחד, איחדתי שאלות דומות, וטוהר ענו עליהן:
– מה השיעור שאנחנו כחברה צריכים ללמוד מכל האירועים והאיומים והשינויים המסתמנים? מה השינויים והתהפוכות שקורים במדינה באים ללמד אותנו? לאן מכוונים אותנו להגיע?
"השיעור העיקרי הוא שעליכם להשתנות. כך או אחרת, עליכם להשתנות. המציאות אינה יכולה להישאר כפי שהיא היתה, וכאשר אתם מתנגדים לשינוי שמוצע, שנכפה לפי תפיסתכם ותחושתכם, אנו מציעים שתבחנו מחדש את הדברים. אם שינוי הוא הכרח, איזה שינוי כדאי ליצור? איזה שינוי, הן ברובד האישי והן ברובד הקולקטיבי, כדאי ליצור?
"אין זה מקרי שכל זה מתחיל בשנת התהפוכות, שכן עולם זה שלכם נכנס לזמן של תהפוכות. זה קורה משום שהעולם צריך להשתנות בדרך כזו או אחרת.
"אנו איננו אומרים שהרעיונות אותם מנסים אנשים מסוימים להפוך למציאות, הם השינוי שכדאי שיקרה, בהחלט לא. גם הם מבקשים, לעיתים, להחזיר את הגלגל לאחור, יותר מאשר להביא לשינוי של ממש. תחת מסווה של שינוי, מבקשים בני אדם להרוס ולא לאפשר התפתחות וצמיחה. כך גם אתם, בתוככם, כאשר אתם מבקשים להשתנות, פעמים רבות אתם אינכם באמת מבקשים התפתחות וצמיחה, אלא להפוך את עצמכם להיות אנשים אחרים; כמו להחזיר גלגל לאחור, עטרה ליושנה, ולהיות אחרת מעצמכם, כי את עצמכם אתם אינכם אוהבים. מה שאתם רואים בחוץ, קורה בתוככם – מתוך חוסר אהבה נולד רצון בשינוי, אשר אינו מביא להתפתחות אלא להרס של הקיים.
"אנו מציעים שעליכם להשתנות, ושהשינוי הרצוי כדאי שיבוא מתוך מקום של אהבה. זה אינו מה שקורה כעת במדינה שלכם, אך כדאי שיקרה בתוככם – גלו מה השינוי האמיתי שכדאי לכם לעבור, שינוי שנובע מהאהבה שלכם לעצמכם. זאת בניגוד לרצון שלכם בשינוי שנובע מחוסר באהבה, שנובע מכאב ומשנאה. לימדו להבדיל בין שני סוגי השינוי, בין שני המניעים, וגלו כיצד להתייחס אליהם – את השנאה והכאב כדאי לרפא, את האהבה לחזק, ואת האנרגיה שלכם להשקיע בשינוי הנכון עבורכם.
"עולם זה, מדינה זו, צריכים להשתנות. שינוי צריך לקרות, והוא יקרה, כך או אחרת. אנו לא יכולים לומר מה בדיוק יקרה במדינה שלכם, שכן הדברים אינם קבועים וברורים. אך אנו כבר נאמר שמלחמה לא תניב שינוי של ממש, אלא עוד הרס ועוד פגיעה. אלה המבקשים לשנות את הקיים, מבקשים להרסו; רבים מאלה היוצאים כנגד מגמה זו, מבקשים גם הם דבר מה שלא כדאי ליצור אותו – הם מבקשים להשאיר את הדברים כפי שהם, מבלי להבין שהדברים אכן צריכים להשתנות.
"אין זה קל, ליצור שיתוף פעולה בתוך מציאות שכזו, אך המציאות מחייבת ליצור שיתוף פעולה בדרך כזו או אחרת, בשלב זה או אחר. שיתוף פעולה אשר יניב שינוי ממשי, של התפתחות ושגשוג. זה אינו מה שקורה כעת, וזה יוכל לקרות בהמשך הדרך. זה אכן בחזקת 'פוטנציאל שיכול להתממש', אם כי איננו יכולים לומר מתי ואיך. הוא קיים הפוטנציאל, בהחלט, ולעת עתה אנו מציעים שתתמקדו בהגשמתו של הפוטנציאל בתוככם. כלומר, ביצירת שיתוף פעולה בין הניגודים שבכם, שנראים כבלתי ניתנים להסדרה".
– מכיוון שאני (ורבים מאלו שחושבים/ מרגישים כמוני) מאמינה שאני צודקת ומאד מודאגת ויוצאת להפגנות וכו', שאלתי: האם יש אפשרות שאני (אנחנו) טועים? שכך אמור לקרות התהליך ו"מעז ייצא מתוק"?
"אנו לא יכולים לומר 'כל מה שקורה הוא נכון', שכן מה שקורה הוא ניסיון של בני אדם להשתמש בכוח שלהם על אחרים באופן אשר שולל חופש ואפשרויות, באופן אשר יוצר עוד שליטה ועוד צמצום. אנו לא יכולים לומר שזה נכון מבחינה זו שאין זו בקשה של אהבה. זה אינו השינוי שהאהבה מבקשת שבני אדם ייצרו לעצמם. בהחלט לא.
"אנו כן יכולים לומר שהעולם צריך להשתנות, אך השינוי שעליו מדובר, שביחס אליו את יוצאת להפגנות, הוא אינו השינוי שהאהבה מבקשת עבור בני האדם. עם זאת, מעז יכול לצאת מתוק, אם בני אדם ייזכרו בחופש שהם ראויים לו, במרחב שהם זקוקים לו, ובזכות שלהם לקבל את כל מה שמגיע להם. זה המתוק שיכול להיוולד מתוך כל זה, בהחלט".
– מהו המכנה המשותף בין כל הצדדים/חלקים ובאיזה דרך ניתן ליצור שיתוף פעולה?
"כל בני האדם מבקשים שינוי, וכל בני האדם מפחדים משינוי, זה מה שמחבר את כולם ביחד. כל בני האדם מונעים מתוך אהבה, וגם מונעים מתוך חוסר באהבה. אנו לא יכולים להציע דרך ליצירתו של שיתוף פעולה קולקטיבי, אלא שכל אדם ימשיך ליצור את השינוי שלו בתוכו, שינוי של אהבה. באופן הזה העולם ימשיך להשתנות, וברגעים מסוימים, מתוך תודעה קולקטיבית שהשתנתה, תיוולד הדרך וייווצר הרעיון לשינוי של ממש".
– איזה חלקים אצלנו משקפת הממשלה הנוכחית? האם חלקים שנאחזים ב"זהות" דתית בדרך כלשהי?
"כפי שמסרנו קודם לכן, זה הרצון בשינוי אשר נובע מכאב ומשנאה; ורצון לשמר שליטה ולהביא לצמצום, רצון אשר נובע מתוך בורות ואי הבנה ביחס למה שמגיע לכם ולמה שאתם ראויים לו. בהחלט".
– יש פער עצום בין תחושה של בני אדם נפלאים, קורנים, שבוחרים במסע שאלות והתפתחות, לבין מה שכרגע קורה במוסדות השלטון, לבין אנשים שנמצאים בעמדות כוח ובתחושה מושכים אחורה, לנפרדות ושנאת השונה. האם אכן השוני כה רב וקיצוני? האם אנחנו כאנושות חוזרים אחורה לתקופה חשוכה שבה מצטמצם החופש והבחירה?
"ישנו שוני, בהחלט, שכן העולם נחלק לשניים במידה רבה – יש את המושכים קדימה ויש את המושכים לאחור. יש המבקשים אור, ויש המבקשים להישאר בארון. יש את מי שרוצים לדעת, יש הרוצים ללמוד, ויש הרוצים להישאר במקום ולא לנוע עוד. יד המבקשים אהבה, יש המבקשים חשיכה.
"הניגודיות הזו מתקיימת בכל בני האדם, אך באופן שונה – יש המגלמים במהותם את הרצון בשינוי של התפתחות והארה, יש המגלמים במהותם את הרצון להישאר עמוק בחשיכה. אמנם כל הקולות קיימים בכל בני האדם, אך המינונים, כאמור, הם שונים.
"בעולם שלכם ישנן תנודות, בין קדימה לאחור. כעת אתם נמצאים בתוך ניסיון לנוע לאחור, אל עבר החשיכה. זו אינה הפעם הראשונה שאתם חווים ניסיון כזה, וגם לא האחרונה, אך העולם ככללותו אינו נע לאחור. זו מלחמה, אם תרצי לראות זאת כך, של הבורות בהארה, של הפחד באהבה; אך זו מלחמה שתוצאתה ידועה כבר, גם אם מהלכה אינו כתוב, שכן העולם מתעורר, מתאורר, ומשתנה ללא היכר".
– כמה אנשים כבר רואים את התמונה הרחבה יותר של הדברים? לפעמים זה מרגיש שרק "יחידי סגולה" קולטים מה קורה (כמובן הכוונה ברמת האנוש, מטריקס וכו'). כמה "התעוררו" בתקופה הזו?
"אנו לא ניתן לך מספר, רק נאמר זאת כך – התעוררו מספיק, ומתעוררים עוד. בהחלט".
– מה/איך אנו כעם ישראלי, יכולים לעשות/"לתרום" למען האינטרס/טובתנו העליונה, כחיים בעלי זכויות טבעיות מעצם קיומנו על-פני האדמה, נוכח/מול הפעילות כ"אוות נפשה" של ה"ממשלה"? האם בתקופה זו רצוי להיות בעשייה, כמו ללכת להפגנות ולדבר על הפוליטיקה עם אנשים, או שעדיף לא לעשות אלא רק להיות בתודעה חיובית?
"כל אחד בוחר עבור עצמו מה לעשות. יש הרוצים ומפגינים, יש הרוצים ומדברים, יש הרוצים ומשנים את עצמם עוד ועוד. אנו תמיד מעודדים בני אדם לשנות את עצמם – שינוי של אהבה – שכן באופן הזה אתם תורמים רבות לשינוי של העולם, יותר מכפי שאתם מבינים. אך אין שינוי נכון יותר או מוצדק יותר – כל אדם כדאי שיפעל בהתאם למה שהוא רוצה, בהתאם למה שנכון לו".
מתי ביבי יעלם מחיינו? האם הממשלה הזו תיפול בקרוב ותקום במקומה ממשלה ראויה?
"אנו לא יכולים לומר מתי אדם מסוים ייצא מהתמונה, אך אנו כן יכולים לומר שהוא אינו העיקר. בני אדם רבים מבקשים ליצור תנועה זו במציאות שלכם, את אותו שינוי שמעורר פחד. לכן, מה שצריך להשתנות זו התודעה, ולא בהכרח אדם מסוים. זה עוד ייקח זמן, בהחלט, שכן התנועה בין הישן לחדש לא תסתיים בקרוב. איננו אומרים שהכל יהיה כפי שהוא כעת, גרוע יותר, אך אנו אומרים שהנדנדה תימשך. לכן כדאי, אם אפשר, לא לפחד יתר על המידה מהקיים, ולא לקוות יתר על המידה למשהו אחר – לדעת שישנה נדנדה, ולפעול בהתאם אליה".
– האם מבנים ומוסדות ממשלתיים, כמו מערכת הבריאות, החינוך וכדו' יתפרקו כתוצאה מהשינויים שקורים ואם כן, איזו חלופה מחכה לנו?
"איננו רואים שינוי מלא של המבנים הקיימים תוך זמן קצר או אפילו זמן יותר ארוך. שינויים מסוימים יכולים לקרות, אבל המערכות הפועלות בעולם אינן נעלמות בבת אחת – זה שינוי שאין בו חמלה, וההתפתחות שלכם אינה זקוקה לשינויים כאלה. שינויים יקרו, לעיתים של התקדמות ולעיתים לא, ורק בחלוף הזמן ניתן יהיה לראות מה באמת השתנה ומה לא, ומה צריך עוד שישתנה".
– האם הדמוקרטיה בישראל תיעלם? האם היא תיפגע? עד כמה נהפוך דומים לאיראן/טורקיה? מה יקרה לחופש הביטוי? מה יקרה לחוק היסוד "כבוד האדם וחירותו"? האם החינוך יפגע? האם מערכת המשפט תיפגע? האם יהיה פה משטר טוטליטרי? האם המהפכה המשפטית תתממש? ואם כן, האם תזיק לנו או שנופתע לטובה? האם תהייה אחדות בעם שלנו?
"אנו לא יכולים לומר מה בדיוק יקרה – המגמה הנוכחית היא מגמה של שינוי, שאת יכולה להגדיר אותה בתור מגמה לא טובה. אך לא כל מה שבני אדם רוצים שיקרה בתוך מגמה זו, אכן יקרה – דברים מסוימים יקרו, אחרים לא; דברים יקרו ואז יתבטלו, דברים יבוטלו ואז יתממשו. זו תהיה נדנדה לזמן מה, והשינוי שכן יקרה או לא יקרה תלוי גם בכם, במידת השינוי שאתם מבקשים ליצור עבור עצמכם. המשיכו אתם להשתנות, שינוי של אהבה, וכך תעזרו למגמה זו להיות מגמה לטובה".
– מה יש לכם להגיד לגבי האלימות הגואה במדינה? האם זה הולך להשתנות?
"איננו רואים שינוי בהיבט זה לעת עתה, שכן בני אדם משתמשים יותר ויותר בכוח שלהם כדי לכפות על מציאות להיות דבר מסוים, תוך התעלמות מהאחר, תוך התעלמות מעצמם; וכאשר זו המגמה, אלימות היא אחת התוצאות שלה".
– האם משהו מההבטחות הטובות שלהם יכול גם להתקיים?
"ייתכן, זה תלוי בנכונות וברצון, אלה לא תמיד קיימים, גם אם המילים אומרות שכן".
– האם אנחנו בדרך לגלות נוספת, בתור חילונים ליברלים? האם כשמאלנים חילונים אנחנו בסכנה מהשינוי הפוליטי? מה יקרה לערבים?
"אנו לא רואים סיבה לצאת לגלות או לראות גלות באופק, בהחלט לא. ישנה נדנדה, וכעת הכיוון מעורר פחד, אבל אנו לא רואים הרס וחורבן מהסוג שמצדיק גלות כזו או אחרת".
– האם תקום ותעלה אישיות פוליטית אשר תהיה בעלת יכולת מספיקה להוביל אלטרנטיבה לליכוד? האם יש סיכוי למועמד ראוי שיוכל להיבחר ולהבריא אותנו מהצרה הצרורה זו?
"זה יכול לקרות, בהחלט, אך איננו רואים זאת כעת, כלומר דבר מה שיכול להתממש בעתיד הקרוב ולהפוך את הקערה הזו על פיה. אנו לא מציעים לחכות שזה יקרה, אלא לקחת בחשבון שישנה נדנדה, וזה מה שקורה כעת, והדברים עוד ינועו לכל מיני כיוונים, עד שהכל יתייצב באור חדש".
– מה יקרה פה כלכלית ואיך אפשר להתכונן לזה?
"בכל הקשור בכלכלה, אנו מניחים שגם בתחום הזה תהיה טלטלה, שכן בעולם של תהפוכות גם תחום זה עשוי להיות מושפע ממגמה כוללת של שינוי. עם זאת, אנו לא מציעים להתייחס למצב הכלכלי בכללותו ולהבין מה לעשות, שכן המצב הכלכלי הוא יותר מכל אישי מאשר קולקטיבי. אתם אמנם מושפעים ממגמות כלליות, בהחלט, אך כל אחד מוצר עבור עצמו את מידת הרווחה הכלכלית שלו – יש החיים ברווחה בזמנים של צמצום ויש החיים בצמצום בזמנים של רווחה. מה לעשות? ללמוד כיצד לחיות ברווחה ללא קשר לנעשה מסביב, את זה אנו מציעים ללמוד".
– מדוע אנחנו אוחזים בכיבוש? מדוע אנחנו, שעברנו פרעות ושואה, חומסים חירות ואדמות של אחרים?
"זו התודעה של בני אדם – הם עוברים מקורבנות לשליטה. הם עוברים ממצב של 'עשו לי' למצב של 'נעשה את זה לאחרים'. דווקא אלה אשר נפגעו קשות יוצרים פגיעה קשה, משום שהלמידה מתוך פגיעה קשה היא 'אין אפשרות ואין תקווה, ואין מקום לחולשה. עליי להיות חזק בכל מחיר, אחרת אפגע שוב'.
"העובדה שבאופן הזה בני אדם יוצרים עוד ועוד פגיעה, נעלמת מעיניהם של אותם האנשים הפועלים כך, כלומר מעיניהם של אלה הכובשים ותומכים בכיבוש. זאת משום שעיניהם של הכובשים אינן רואות את ההווה, אלא את העבר. העיניים של הכובשים שקועות בזמני עבר, בהם בני האדם היו נכבשים בעצמם. מגיבים הם מתוך טראומה של ממש, פועלים כדי למנוע אותה מלהתרחש מחדש. ככל שבני אדם ישתחררו מטראומות עבר, יוכלו הם לראות מה קורה כעת – ואז תוכל להיות אפשרות של סיום של כיבוש, והתחלה חדשה לכובש ולנכבש".
– אחד הדברים שחוזרים בשיח כבר שנים עם חברים, שהם מודאגים לגביהם, הוא השאלה לגבי דמוגרפיה ועתידה של המדינה. במצב הנוכחי, לחרדים יש עידוד כספי מהמדינה לריבוי ילדים, והאחוזים שלהם באוכלוסייה צומחים משנה לשנה. חלק מהחברים רואים עתיד שלילי מבחינתם, שבו השלטון עם השנים יהיה יותר ויותר חרדי, היות ודמוקרטית יהיו להם יותר ויותר אחוזי קולות, וככל שהמצב ילך לשם, כך המדינה תדרדר, מבחינת זכויות, מבחינת חופש, ומבחינה כלכלית. השאלה שלי לטוהר היא, האם מנקודת מבטם הם רואים את הדברים כך? האם מנקודת מבטם אל עתיד כזה המדינה הולכת? האם זה הכיוון?
"אנו יכולים לומר שהעתיד אינו כה ודאי, ואנו לא מציעים לחשוב שאתם יודעים מה יהיה. הנטייה של בני אדם היא לחשוב שהם יודעים לגבי מה אפשרי ומה אינו אפשרי – אנו מציעים שתישארו פתוחים ובוטחים, וכך תגלו מה יכול לקרות באמת".
– הנדסת התודעה שמופעלת עלינו – איך היא עובדת וכיצד יש לשים אליה לב? בהמשך לזה, איזה חלק בתוכנו רצוי שנפגוש, שמהנדס לנו את התודעה בתוכנו?
"הפחד הוא המהנדס הגדול מכולם, נגדיר זאת כך. הוא פועל בתוך בני האדם, וגם דרך בני אדם עם כוח. אנו מציעים שספק הוא הכלי שבעזרתו אתם יכולים להסתדר טוב יותר – ספק במה שאומרים לכם אלו עם הכוח, וספק במה שאתם אומרים לעצמכם, כאשר אתם יורדים על עצמכם וכאשר אתם לא סומכים על עצמכם וכאשר את בטוחים שמשהו הוא אינו אפשרי או אינו מתאים או לא יכול לקרות לכם. הטילו ספק, זה מה שאנו מציעים, שכן כך אתם משאירים פתח לגילוי של האמת המסתתרת, להפתעות ושינויים".
רוצה לקבל תשובות מטוהר לבעיות ולקשיים שיש בחייך? אם כן, תקשור כתוב ייתן את המענה לשאלות שלך.
2 מחשבות על “תקשור על המצב הפוליטי-משפטי-חברתי בישראל, ינואר 2023”
מ ה מ ם !
איזה יופי !
האחריות של האזרחים על חייהם היא שתקבע את עתידם.
אלמנט הספק , אהבתי את ההתיחסות שלהם לכך.
שנצליח לעשות שינוי טוב !
תודה רבה לטוהר!
תודה שחר!
study examined weight gain during chemotherapy by type of regimen free samples of priligy 11 in the British armed forces