תקשור עם אישה-עצה על הנעשה בעולמנו

מודאג ומוטרד מכל מה שקורה בעולמנו, ביקשתי עזרה הבוקר מישויות העצים שאני בקשר איתן. האישה-עצה ביקשה לדבר איתי, וכתבתי את מילותיה. יש בהן תזכורות חשובות לחיים בעידן של תהפוכות:

"יש נחמה, ישנה מנוחה. היא אפשרית לכם, בני אדם, גם במקום שבו אתם נמצאים עכשיו. גם כאשר עצוב לכם וכואב לכם וגם כאשר אתם מלאים בדאגה, אתם יכולים למצוא מנוחה ונחמה.

"אני יודעת שאתם מתמודדים עם הרבה אתגרים. אני רואה מה קורה בסביבה שלכם, בעולם שלכם. אני רואה כיצד הדברים המוכרים מתערערים, מתרסקים, לפעמים ממש נחרבים. אני רואה את העצב ואת הדאגה שלכם, את חוסר היכולת שיש לכם, לפעמים, להשפיע על המציאות שלכם, ועל האנשים שנמצאים סביבכם ואיתם אתם חיים את חייכם. אני יודעת שכל זה ממלא אתכם בדאגה, ומנוחה היא הדבר שאתם מחפשים ולא מוצאים.

"אתם לפעמים מנסים לשנות את המציאות שלכם כדי לנוח, להצליח לסלק את מה שמפריע לכם משדה הראייה ומההרגשה שלכם. אתם חושבים שאם תסלקו את הגורמים המפריעים, אז תוכלו לנוח. אבל הגורמים המפריעים מתרבים, וחלקם גדולים מכם. כלומר, אתם יכולים לחיות את כל חייכם ללא מנוחה, ללא נחמה, בעודכם מחכים שמשהו טוב יקרה, שהעולם הזה יירגע. אני מציעה לכם לא לחכות לאנשים, לא לחכות למצבים שישתנו. אני מציעה שלא תעבירו את החיים שלכם עם ציפייה למנוחה שתבוא מכך שהמציאות שלכם תשתנה. אני מציע שתלמדו לנוח כבר עכשיו, שתמצאו מנוחה גם בתוך הסערה.

"תחשבו על האדמה, תחשבו על מה שחי וגדל עליה. תחשבו עלינו, העצים. תחשבו שאנו תמיד נמצאים, שאנו תמיד חיים, בעוד שהעולם אינו תמיד אותו דבר. העולם כולו עובר טלטלות ושינויים, ואנחנו מושפעים מהם, אבל אנחנו גם נמצאים בהם. כלומר, אנחנו מושפעים אבל לא נגמרים, אלא אם הגיע הזמן של עץ מסוים למות. אבל כל עוד זה אינו הזמן, אנו יודעים לחיות בתוך העולם הזה, שיש בו שינויים וטלטלות. אנחנו יודעים כיצד לעשות את זה, ואני מציעה שתלמדו מאיתנו. אני מציעה שתהיו קצת כמונו, כמו עצים הנמצאים בתוך סערה.

– איך חיים בתוך סערה? מה אנו צריכים בשביל זה?

"אתם צריכים פרספקטיבה אחרת, כזו שרואה מעבר למה שמתרחש כעת. אתם צריכים לזכור שהעולם הזה השתנה בעבר וישתנה בעתיד, ואתם נמצאים בעוד אחד מהשינויים האלה. אתם צריכים לדעת ששינוי הוא הטבע, ולא היציבות. כאשר אתם מבינים את טבעו של הטבע, אתם מפחדים פחות. אתם אולי תושפעו מהסערה, אבל ההשפעה הרגשית של הסערה תהיה פחותה באופן משמעותי, ואתם גם תוכלו למצוא פתרונות יותר קלים למצבים שאתם נמצאים בהם. כאשר אתם מצפים ליציבות בתוך החיים שלכם, אתם סובלים סבל משמעותי, והיכולת שלכם להגות פתרונות יצירתיים מתעמעמת, ואתם נלכדים בתוך מציאות קיימת.

"זה הדבר הראשון שאני מציעה לכם – להכיר בטבע של הטבע, של החיים בעולם הזה. להכיר בטבע, ולהזדהות קצת פחות עם השינוי הנוכחי – הוא מאיים על יציבות זמנית, ולא על היציבות שבאמת יכולה להיות לכם לאורך זמן. למעשה, אם תכירו בשינוי בתור הטבע של החיים, אז תרגישו יותר יציבים. אז הענפים שלכם – והגזע כולו – יהיו יותר גמישים.

"אתם צריכים לזכור שחשוב שתחיו כחלק מקהילה. עצים, בדרך כלל, אינם חיים לבדם, וגם אם עץ צומח במקום בו אין עצים אחרים, הוא יוצר שיתופי פעולה עם החיים סביבו. עץ אף פעם לא צומח לבד ולא חי לבד בעולם הזה. בני אדם נוטים לחשוב שזו הדרך הנכונה לעשות את זה, והם מוותרים על עזרה ועל תמיכה שהם מקבלים או יכולים לקבל במצבים שונים. תהיו חלק מיער, אל תהיו העץ הבודד במדבר. כאשר אתם חלק מיער, אתם יכולים לקבל תמיכה, הכוונה וחומרי הזנה מעצים אחרים. אתם יכולים לקבל מהם הגנה לפעמים, וכוחות של ריפוי שעצים יכולים לשלוח אחד לשני, בדומה לכוחות ריפוי שבני אדם יכולים לשלוח אחד לשני.

"הדבר האחרון שאני מציעה לכם הוא תמיד לחפש את מה שירוק. חפשו את מה שהוא ירוק עבורכם, בין אם במובן הפיזי – הצבע שלו – ובין אם במובן שהוא מייצג עבורכם לבלול וצמיחה. חפשו את מה שירוק והתחברו אליו, והביאו אותו לסביבה שבה אתם חיים. הצבע הירוק מזכיר לכם חיים, הוא מזכיר לכם את הצמיחה והלבלוב שנמצאים בסכנה עבורכם, כאשר אתם מזדהים עם הפחד מפני הטלטלה.

"אני רוצה להרגיע אתכם. אני לא יודעת לאן העולם שלכם הולך; בתוך סערה, לא יודעים איך העולם יראה כאשר הסערה תחלוף. אך הסערה תמיד חולפת, ויש לכם כוחות אדירים של ריפוי וצמיחה. אנחנו העצים נהנים מהכוחות הללו ומתפתחים בזכותם, יוצאים מסערות ומשקמים את עצמנו ואחד את השני. יש בכם את אותם הכוחות, ואתם יכולים לסמוך עליהם. זה לא אומר שתדעו מה יקרה אחרי הסערה, אבל תדעו שאתם יכולים לסמוך על כוחות הריפוי והצמיחה שלכם. כך אתם יכולים למצוא נחמה ומנוחה גם בתוך סערה".

תודה