אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף, זמן להיפגש, להתכנס ולפרוץ. שתי תנועות המתאפשרות, הנדרשות בזמן זה בו זמנית. התכנסות פנימה אל תוך מקומות חבויים המבקשים רכות ועדינות, ופריצה החוצה, דרך פחדים עתיקים, דרך אמונות של רע וטוב, של בסדר ולא בסדר, של נכון ולא נכון.
זמן של יותר חופש, חופש גם להיות וגם לפעול, גם להרגיש וגם להגשים. בהחלט, זמן של יותר חופש.
התפאורה המלווה את הזמן הזה שבו אנו נפגשים, שבו אנו מדברים, היא תפאורה סוערת. היא לא סוערת רק במובן של מזג אוויר כזה או אחר, כי אם סוערת מבחינת מזג בני האדם; אפשר לומר אפילו כי זהו מזג האוויר האנרגטי, המתרחש בזמן זה.
הדברים סוערים. ישנם שינויים המתקיימים בעולם, יותר אור נוכח בעולם הזה, ואנו חוזרים ואומרים שאור הוא היכולת לראות את הדברים כפי שהם, הוא היכולת לראות את הדברים מעבר לעיניים הפיזיות מראות לכם. האור מביא את היכולת לראות אל תוך העומק, אל הרבדים הנסתרים, וזו ראייה האפשרית יותר מאשר בעבר, גם כאשר אתם בוחנים את עצמכם וגם כאשר אתם בוחנים את המציאות שלכם.
חלוקה לטוב ורע
אתם מתמודדים עם אתגרים בתוך בהירות זו אשר הולכת וגוברת, משום שאתם נתקלים יותר מפעם אחת בחלקים בעצמכם ובאחרים שאינכם אוהבים. המראות שנגלים מבעד ודרך העין השלישית שלכם הם אינם תמיד מראות שגורמים לכם להרגיש טוב עם עצמכם או להרגיש טוב ביחס לאופן שבו העולם הזה פועל.
כאשר אתם מרגישים כך, אתם מפעילים באופן כמעט אוטומטי מנגנון הגנה ישן, אשר מחלק את המציאות לטוב ורע, אשר מחלק את המציאות לבסדר ולא בסדר, למה שאפשר ליהנות ממנו ולמה שצריך לתקן. אתם עושים זאת לעצמכם ואתם עושים זאת למה שאתם רואים מסביבכם.
זה מנגנון הגנה ישן, כפי שאמרנו, הוא איננו חדש, אבל בזמן הזה, יותר מבדרך כלל, יותר מאשר בעבר הרחוק, לפני שהאנרגיה החלה להשתנות באופן דרמטי בעקבות המעבר של ה-21.12.2012, החלוקה הזו של טוב ורע, של בסדר ולא בסדר, פועלת כנגדכם. היא איננה פועלת לטובתכם יותר.
היא יכולה לזמן קצר ליצור את אותה אשליה של הגנה, שההפרדה הזו היתה נותנת לכם מאז ומעולם. כאשר אתם מרחיקים מעצמכם את הרע, אתם מרגישים למספר רגעים יותר טוב.
אבל מה קורה בזמן הזה, שהוא שונה מבדרך כלל, שההפרדה הזו איננה אפשרית? מה שאתם רגילים להרחיק, לקטלג כרע או כלא בסדר או כלא נכון ולהרחיק מעצמכם, לא מתרחק לשום מקום. אתם אינכם מצליחים לנתק את עצמכם מהחוויה של החלקים בתוככם שאתם מגדירים כלא טובים.
אתם אינכם מצליחים לשנות את המציאות כך שאותם דברים שהם לכאורה לא טובים, לא יוכלו להופיע. זה כבר איננו מצליח יותר ממספר רגעים. הסיבה היא לכך שזה איננו מצליח היא משום שאתם בחרתם במסע של התפתחות, אפשר אף לומר מסע מואץ של התפתחות.
הזמן הזה הוא בחלט מואץ. אין זמן למשחקים, זה מה שאתם קבעתם, וחלוקה הזו לרע וטוב היא בהחלט בגדר של משחק. משחק שמטרתו היא הגנה, אבל הגנה שאיננה פועלת לטובתכם, של מי שמבקשים להתפתח. כך, גם אם אתם מתאמצים עד מאוד לשחרר רגשות מסויימים, להתגבר על התנהגויות מסוימות, או לעיתים לרפא במסווה של אהבה חלקים מסוימים בעצמכם, זה איננו עובד.
להילחם או להיכנע?
כלים ישנים מהסוג הזה לא עובדים יותר כפי שהם עבדו בעבר, ואתם ניצבים עם עצמכם בפני שתי אפשרויות. האחת היא לנסות להילחם, להמשיך להילחם במה שהוא לא בסדר, לכלות עוד ועוד מהאנרגיה שלכם. השניה היא להיכנע פנימה, לעיתים להיכנע החוצה אבל בעיקר להיכנע פנימה, אל הדברים כפי שהם. לצלול, בהחלט לצלול, אל תוך העומק שבפתחו אתם עומדים. לצלול אל תוך הדברים שאינכם אוהבים, שאתם רגילים להרחיק מעצמכם – רגשות, התנהגויות, תשוקות, חלומות.
אלו שתי הברירות, אלו שתי האפשרויות. אנו איננו יכולים כמובן לומר מה כדאי לעשות ומה לא כדאי לעשות, איננו יכולים לשפוט בחירה כזו או בחירה אחרת. אבל אנו בו זמנית אומרים, כי המלחמה לא תשיג את מבוקשה. היא לעולם לא תענה על ההבטחה שהיא נובעת ממנה. המלחמה שלכם בעצמכם, בחיים שלכם, נובעת מהבטחה שיכול להיות ניצחון. אבל ניצחון כבר איננו אפשרי.
האופן שבו אתם מסתכלים על עצמכם, האופן שבו אתם בוחנים את המציאות שלכם, יכול ואף כדאי שישתנה. לא עוד טוב ורע, בסדר ולא בסדר. אם הכל נכון כפי שהוא, אם לכל היבט במציאות ישנה סיבה ואף חוכמה אשר יוצרת אותו, הדבר האלגנטי יותר, החדש, נקרא לזה כך, לעשות, הוא להסכים לבחון את החוכמה מאחורי הדברים.
זה כמובן איננו חדש מה שאנו אומרים. אבל חשוב עד מאוד לחזור אל תפיסה זו, אל אמת זו בימים אלה, בזמנים אלה. בתוך הסערה שבה אתם נמצאים, מנגנון הגנה זה, מנגנון הפרדה זה של חלוקה לטוב ורע, פועל בעוצמה מחדש. גם המיינד מנסה לבצר מחדש את שלטונו, ובתוך סערה זו אתם עומדים בפני בחירה.
אפשר לשכוח ולשקוע, או להיזכר ולהתרומם. זו הבחירה. אז כאשר אתם פוגשים בעצמכם ובאחרים התנהגויות כאלו ואחרות, רגשות כאלה ואחרים, חלומות, תשוקות, רצונות, אכזבות לעיתים, כאשר המציאות איננה פועלת באופן שאתם רוצים שהיא תפעל, כאשר המציאות איננה פועלת באופן שבו לכאורה היא היתה אמורה לפעול, האם אתם מוכנים לעצור? לעצור ולבחון את הדברים מחדש? להסתכל מחדש על אותם ההיבטים במי שאתם, שיש בהם כאב, שיש בהם קושי, שיש בהם ביקורת, שיש בהם התנגדות? האם אתם מוכנים לבחון את החלקים הללו ולראות את האהבה שהם נובעים ממנה? את הכאב שיוצר ומלווה אותם?
האם אתם מוכנים לעשות זאת כאשר אתם מסתכלים על החיים שלכם, על המציאות שלכם, על האנשים במציאות שלכם? ולראות את אותם הדברים באופן הזה?
האם ישנה האפשרות הזו בתוככם, בזמן הזה? להניח בצד את הכלים של ההגנה, של ההפרדה, ולהסכים לטבוע בתוך החוכמה של המציאות כפי שהיא?
לוותר על קורבנות
הקושי ביישום של מה שאנו מציעים הוא שעליכם להסכים לוותר על הקורבנות שלכם. בת לוויה של בני אדם, התחליף שאתם יצרתם מתוך החוסר בחיבור אל האלוהות. עבור בני אדם רבים זו הקורבנות אשר הפכה למלאך השומר שלהם, היועץ הפנימי אשר נותן עצות כיצד לבחור בחירות, כיצד להחליט החלטות וכיצד להתנהל בתוך המציאות.
מתוך העדר הקשר ואובדן הקשר עם האלוהות נולדה הקורבנות, אשר מספקת לכאורה תחליף בדיוק לזה.
מדוע זה קשה? הרי במרבית המקרים, קורבנות היא חוויה שהיא איננה פשוטה או קלה. הקושי הראשון בשינוי מסוג זה קשור בעובדה שאם אתם מוותרים על קורבנות אתם מרגישים לזמן מה לבד. אתם חוזרים אל אותה תחושה שהניעה את ההיווצרות של הגישה הזו, חוויה האומרת שאתם לבד בעולם. החוויה הזו יכולה להיות חוויה כואבת, היא יכולה לגרום לכם להרגיש מאוד חשופים ויותר פגיעים מבדרך כלל.
הקושי השני, שגם הוא מנקודת המבט שלנו הוא חוויה זמנית אשר תשתנה ככל שתשתנו אתם, אבל היא בהחלט מהווה אתגר – העובדה שאתם תחוו את הרגשות שלכם בעוצמה הרבה יותר גדולה.
קורבנות היא אמנם גישה אשר יש לה חוויה רגשית מאוד מסויימת, אבל אחד התפקידים של הקורבנות הוא לטשטש רגשות שאינכם רוצים להרגיש. אז נשאלת השאלה, האם אתם מסכימים ומוכנים להרגיש בעוצמה יותר גדולה?
השינוי הזה יהיה יציב וזמני בו-זמנית. יש צורך להסתגל להגברה הזו של הווליום הרגשי, אבל בו זמנית הווליום הזה לא יירד, אתם פשוט יכולים להסתגל אליו ולהרגיש בו יותר בנוח. זה ישנה אתכם עוד יותר מכפי שהשתנתם, משום שבהיעדרה של קורבנות, החוויה הרגשית הופכת להיות צלולה יותר, פשוטה יותר, גם עוצמתית יותר אבל גם דינמית יותר.
אחת הדרכים של קורבנות להגן על עצמכם מפני הרגשות היא בכך שהקורבנות היא חוויה קבועה באופי שלה ובאינטנסיביות שלה. היא יכולה להיות עוצמתית עד מאוד מבחינה רגשית ובו זמנית זו חוויה שבתוכה אין מקום להרבה חוויות רגשיות אחרות. כאשר ישנה הסכמה לצלול אל הדברים כפי שהם, מגוון החוויות הרגשיות והרגשות אשר תחוו יהיה גדול יותר. הצבעים יחזרו להיות.
להיפרד מקורבנות, מנקודת מבט אופנתית קוסמית, היא כמו ההסכמה להיפרד מהצבע השחור לטובת קשת הצבעים, לטובת הדברים כפי שהם.
הסיבה השלישית ששינוי מסוג זה יכול להוות אתגר היא משום שאתם מתבקשים בדרך הזו להכיר את עצמכם מחדש. קורבנות לעיתים עשויה להיות אחד מהאמצעים שבעזרתם אתם מגדירים את מי אתם. בין אם הקורבנות נוכחת בתחום מסוים ובין אם היא נפוצה בתחומים רבים, אין זה משנה, היא הופכת עם הזמן להיות חלק מהזהות. כך שפרידה מקורבנות וההסכמה להכיר את עצמכם מחדש, במעבר הזה ישנה זרות שאתם עשויים להרגיש, עד שתיזכרו שאתם בעצם חוזרים להרגיש כפי שהיה בעבר, לפני שהצורך במנגנון הגנה זה של קורבנות נוצר.
להביא לידי ביטוי את המהות האלוהית
זה מה שקורה בזמן הזה, ישנה סערה אשר גוברת כתוצאה מהחשיפה ההולכת ומעמיקה של אמיתות ששכחתם בעצמכם ובכלל. בתוך הזמן הזה, יש לכם את ההזדמנות והאפשרות ליישם, להביא לידי ביטוי את המהות האלוהית בעודכם בגוף.
כלומר, להסכים לראות את הדברים כפי שהם, את החוכמה בתוך האמת, כואבת ככל שהיא עשויה להרגיש.
המסע בזמן הזה הוא לפגוש מחדש קורבנות, להכיר אותה, ולהסכים להיפרד ממנה. האם אתם מוכנים לכך? האם זו הבחירה?
כאן אנו נסיים.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
