הדרך היחידה היא לא להרגיש אשמה היא לעשות שני דברים. הדבר הראשון זה להרגיש אותה, והדבר השני זה בו זמנית, כשאת חווה את החוויה של האשמה, לבדוק מה את מפחדת לאבד.
אשמה יש לה אפקט כמו של דבק. כשאת עושה דבר מה מסויים, אשר כביכול עומד בסתירה לדעה מסויימת שיש לך, דעה שלדוגמא קיבלת אותה מההורים שלך; ואז, כשאת עושה את אותו דבר מה מסויים ואת מרגישה אשמה כלפי ההורים שלך, את בעצם מביאה אותם איתך אל תוך העשייה החדשה, את מדביקה אותם אליך.
הסיבה שאת עושה את זה היא משום שכאשר את עושה משהו שהוא בניגוד לדוגמא לחינוך שקיבלת, את נפרדת מהם באופן מנטלי או רגשי. במובן רגשי מסויים את מאבדת אותם, את מאבדת את האופן שבו את מתייחסת אליהם, כי את הולכת בדרך אחרת.
הפחד לאבד; אמונה שאם את פועלת בניגוד לחינוך שקיבלת עושה אותך אדם פחות ראוי לקבל אהבה, היא זו שיוצרת אשמה.
הדרך לעשות זאת היא לחוות את החוויה הזו במלואה, להסכים להרגיש אשמה, ולמצות אותה. לחוות את הפחד אשר מסתתר מתחת, ולמצות אותו. אז יש שקט.
התקבל בתקשור שנערך ב"אשראם במדבר", קיבוץ שיטים, ב- 15.11.02
