הקורס מטאפיזיקה רגשית מרתק אותי בזכות הידע שאילנה רוגל מעבירה במהלכו, וכל שיעור – אם עקבתם אחרי הפוסטים אתם כבר יודעים – מביא את הייחודיות שלו. עם זאת, השיעור השביעי בקורס היה אחד הרלבנטיים ביותר לחיי. השיעור עוסק במערכת הנשימה וכאסמטי ותיק סקרן אותי מאוד לשמוע מה אילנה אומרת על בעיות נשימה.
חרדה ובעיות נשימה
מאז שאני זוכר את עצמי היו לי בעיות נשימה. עם שני הורים אסמטים ועוד סבתא אחת שסבלה בחייה מבעיות נשימה, המושגים צפצופים בריאות וברונכיט היו חלק מילדותי. בתדירות נמוכה אמנם, אך מאז שאני ילד אני זוכר את עצמי נדרש אחת למספר חודשים לשאיפה עמוקה של ונטולין.
כך גדלתי והתבגרתי, עם ונטולין שתמיד היה בבית. זה עזר לי להעביר את השירות הצבאי בקלות יחסית – קשה לרוץ עם בעיות נשימה – ומעולם לא ממש הטריד אותי, עד אמצע שנות ה-20 שלי.
הייתי אז כבר עמוק בתוך מסע רוחני ולמדתי לחקור את התחומים השונים בחיים שלי, להבין מה בתוכי יוצר אותי ואת חיי. יום אחד, אחרי עוד סשן קצר של צפופים-ונטולין, בעודי נכנס לאמבטיה אמרתי לעצמי שהגיע הזמן להתחיל לעשות עבודה רגשית עם בעיות הנשימה שלי. אז לא הבנתי לאן תקח ואתי הבעת הכוונה הזו.
שבועיים-שלושה לאחר מכן חליתי. סוג של שפעת, כנראה, שהתפתחה לברונכיט. נאמן לדרכי לקחתי בכל קושי נשימתי ונטולין, אך תרופת הפלא לא ממש עזרה לי הפעם. אחרי שבועיים כאלו הגעתי לרופאת ריאות שאבחנה אסטמה ברמה בינונית והצמידה אותי לשתי תרופות חזקות בהרבה, במטרה למנוע מההתקפים להתרחש מלכתחילה – קורטיזון וסטרואידים.
התרופות עשו במהרה את העבודה והמצוקה הנשימתית עברה. אבל אני לא התכוונתי לחיות על תרופות כל חיי. החלטתי להתחיל לטפל בבעיית הנשימה בעזרת רפלקסולוגיה, ופניתי לחברה טובה, רפלקסולוגית שטיפלה בי בעבר, וביקשתי לחזור לטיפולים. יחד עם טיפולי הילינג שקיבלתי במקביל, לאט לאט התחלתי לחשוף את מה שהתרחש ברובד הרגשי. מספר חודשים לאחר האבחון, עמוק בתוך התהליך, התחלתי לזהות שרגע לפני התקף אסטמה נוצר בתוכי התקף חרדה. הפחדים החזקים מכווצים את הנשימה ויוצרים את מה שקרוי אסטמה.
8 חודשים לאחר האבחון ותוך כדי ריפוי עמוק של אותן חרדות, מבלי לתכנן זאת התחלתי לשכוח מדי פעם לקחת את התרופות. בשלב מסוים שמתי לב לא רק לכך שאני שוכח אותן, אלא שהנשימה לא נסגרת מחדש. החלטתי לנסות באופן מודע להפחית את צריכת התרופות ותוך זמן לא ארוך הפסקתי לקחת אותן לחלוטין. מאז, הריאות שלי במצב טוב יותר משהיו אי פעם.
לנשום ולהשתנות
למרות ההצלחה בריפוי העצמי שלי אני מודע לכך שנשימה היא אחת הדרכים בהן הגוף שלי מבטא מצוקה, סוג של רגישות שלא תעלם לעולם. אני גם יודע שלמרות כל מה שעברתי, הנשימה לי רחוקה מלהיות טובה ונכונה. לכן, השיעור אצל אילנה על מערכת הנשימה היווה עבורי הזדמנות להכנס פעם נוספת לעומקו של אחד השיעורים של חיי.
אז מה למדתי בשיעור הזה? שהנשימה מבטאת את היכולת שלנו להכיל את האנרגיה האלוהית, להכניסה פנימה אל תוך הגוף; שהנשימה מביאה אנרגיה חדשה לגוף ומוציאה ממנו אנרגיה ישנה, לא נחוצה, רעילה. מכאן מתחילות הבעיות הרבות שיש לנו במערכת הנשימה: כשאנו ממחזרים את העבר שלנו ולא נפרדים ממה שעלינו להפרד ממנו, בעיות נשימה שונות עשויות להיווצר. כל זה כמובן על קצה המזלג, שכן בשלוש השעות של השיעור דיברנו על בעיות שונות הנגרמות במערכת הנשימה, בעור ובמקומות שונים בגוף הקשורים באותה מערכת.
אני מתעכב בכוונה על ה”כותרת” של השיעור משום שזה מה שמלווה אותי מאז. עד כמה אני מוכן לחיות את החיים? עד כמה הפחדים, המבוססים על זכרונות עבר טראומתיים, עוצרים אותי מללכת קדימה אל מציאות חדשה? עד כמה אני מוכן לחוות חוויות חדשות, להעיז להתנסות בתחושות שונות? להסתכן בפגיעה, אולי, אך גם להפתח לאפשרויות מפתיעות לטובה?
כל זה מעסיק אותי משום שבחיי הפרטיים ישנם שינויים המתרחשים בתקופה זו. שינויים שרציתי בהם אך כאלו שהתזמון שלהם עדיין מפתיע אותי; שינויים מהותיים, עמוקים, המעוררים באופן טבעי זכרונות כואבים ופחדים מהעתיד.
בדרכי, אני מטפל ברגשות הללו במטרה לפנות מקום להגשמה ומימוש של הרצונות השונים, כמו גם להמשיך לשמור על נשימתי תקינה, ככל האפשר. השיעור הזה היווה עבורי תזכורת חשובה לקשר בין הרגשות הפגועים לנשימה הפגועה, כמו גם לאפשרות של כולנו לעזור לעצמנו, אם רק נרצה בכך, אם רק נתמיד בכך.
