אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. אנו מתחילים במפגש נוסף, לדבר מעט על מה שמתרחש בעולם זה, בזמן זה ובזמנים שיבואו; על האופן שבו ישנה דרישה נחושה מתמיד לבחור צד, לעשות מעשה, לנוע פנימה ומתוך זה החוצה.
זו תנועה שהיא עדיין זרה לאנשים רבים בעולם זה, אשר רגילים לנוע החוצה ואז, אם נשאר עוד כוח, עושים תנועה פנימה. אבל זו התנועה שמתבקשת בזמנים אלו ובזמנים שיבואו – לחזור פנימה, להיכנס פנימה, להעמיק את ההיכרות שלכם עם עצמכם, את החשיפה לאור של חלקים שונים שהיו נסתרים, את ההסכמה לבטא אמיתות שהושתקו מזה עידנים רבים.
במובן מסויים, אנו יכולים לומר כי ישנה התעוררות מחודשת, עמוקה יותר, גם של רגשות המבקשים ביטוי וגם של כישרונות או מהויות, המבקשים מימוש והגשמה. זה הופך להיות יותר ויותר קשה בעולם זה לחיות מתוך פשרה, לחיות מתוך השתקה עצמית. לא שזה בלתי אפשרי, בני אדם רבים בהחלט עדיין משתיקים את עצמם או מבטלים את עצמם במידה כזו או אחרת, אבל הדבר הופך להיות יותר קשה מבעבר, עד כדי בלתי אפשרי עבור אנשים מסויימים.
האופן שבו הקושי הזה בא לידי ביטוי לא בהכרח יהיה מודע – אתם לא בהכרח תבינו ותצליחו לחבר בין מה שקורה לכם בחיים לבין מה שאנו מתארים כעת, שקורה בתוככם. האופן שבו הקושי להמשיך לשתוק ולהתפשר מתבטא הוא בזעזועים שמתקיימים במציאות שלכם; בשינויים הדרמטיים, המתרחשים לעתים באופן שעשוי להפתיע, באופן שעשוי להפחיד.
אי אפשר להמשיך כפי שהיה, מאחר ואינכם יכולים, כפי שהייתם רגילים מזה עידנים רבים, לצמצם את הנוכחות שלכם. זהו עניין מורכב, זו איננה אמירה פשוטה – הצמצום הזה הפך להיות כה יסודי, עד שפעמים רבות אינכם יודעים לומר על עצמכם שאתם מצומצמים. לא פעם אתם אינכם יודעים שישנם חלקים בעצמכם שאינם מקבלים ביטוי, ואתם עשויים אולי אף להרגיש או לחשוב שאתם מבטאים את עצמכם, שאתם מגשימים את עצמכם, אבל חשוב להבין בדרך ישירה יותר או עקיפה יותר, שהדברים אינם לגמרי כך, שישנם חלקים פנימיים המבקשים ביטוי, שאינם מוכנים עוד לשתוק ולהסתתר.
שכבות עמוקות שהיו שרויות תחת לחץ עמוק של הסתרה והדחקה מתעוררות ומתחילות לדבר. המציאות, מתוך זה, צריכה להשתנות. לא תמיד כל המציאות צריכה להשתנות; לעתים זה יכול לבוא לידי ביטוי בתחום אחד. לעתים זה יכול לקרות באופן מודע – אתם עשויים להרגיש חוסר סיפוק מדברים מסויימים בחיים, חוסר עניין ורצון לשנות דבר מה כזה או אחר; ולעתים זה עשוי לבוא אליכם בהפתעה, דברים עשויים להסתיים במפתיע, וזה עשוי בהחלט להיות מזעזע.
טביעת אנרגיה ייחודית
במובנים מסויימים אנו נאמר שאי אפשר להמשיך כפי שהיה. עליכם להביא יותר לידי ביטוי בעולם הזה את החוכמה שלכם ואת האופן הייחודי שבו האור האלוהי מגשים את עצמו ומבטא את עצמו דרככם.
לכל אחד ישנו המבנה הייחודי, אשר מביא אל העולם הזה אור באופן שהוא חד פעמי. אתם עשויים להיות דומים זה לזה, אבל לעולם לא זהים, ולא רק בטביעת אצבע אלא גם בטביעת אנרגיה. באופן שבו האור האלוהי עובר דרככם, היצירה אשר נוצרת היא חד פעמית.
באותה המידה אפשר לומר שגם האופן שבו אתם מבטלים את עצמכם ומכחישים את עצמכם, גם זה עשוי להיות חד פעמי. האופן שבו אתם פועלים נגד עצמכם, הביקורת שלכם על עצמכם, הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם מדוע לא כדאי לכם לעשות כך או אחרת, כל זה נחשף כעת יותר בעוצמה.
אנו אומרים זאת, אנו מתארים זאת, בעיקר בשביל להבהיר את הדברים, למקד אתכם במה שקורה ולעזור לכם לנוע. התנועה, כפי שהתחלנו ואמרנו, כדאי שתהיה תנועה פנימה, לגלות מה מבקש ביטוי, לגלות מה מבקש חשיפה, אלו רגשות, אילו כשרונות.
אלו שתי נקודות המבט שאנו מציעים להסתכל דרכן אל העולם שבתוככם: אלו רגשות מבקשים ביטוי, אלו כשרונות מבקשים ביטוי. מה מתעורר? מה מדבר?
חשיבות ההקשבה
אפשר להתחיל בכך ולומר, שכל שצריך בשלב זה הוא רק להקשיב. בניגוד למה שהראש שלכם רגיל להציע, אין צורך לעשות משהו מסויים. איננו מציעים ללכת, איננו מציעים לבוא, איננו מציעים להזיז מציאות אם היא לא זזה בעצמה.
במצבים מסויימים אתם עשויים להרגיש דחף עז וחד משמעי לעשות שינוי חיצוני, ובמקרים כאלה הדבר עשוי בהחלט להיות נכון. אבל במרבית המקרים אתם לא תרגיש את הדחף הזה, כמו שתתרגמו את מה שאתם חווים בתוך עצמכם לכדי דחף מדומה, ותציעו לעצמכם מה לעשות, פתרונות אפשריים למצב הרגשי הזה שאתם נמצאים בו, פתרונות אפשריים כדי להגשים את מה שאתם מבקשים להגשים, כדי להביא לכדי סיום את אותה פשרה וויתור עצמי שאתם מכירים ורגילים אליהם.
הראש תמיד עובד כך ואיננו מתארים זאת כדי לומר שישנה בעיה עם האופן שבו השכל שלכם מתפקד; יש לעתים בעיה עם האופן שבו אתם מקדשים אותו, את השכל, משום שישנן פעולות שאינן אקטיביות וישנה עשייה שאיננה כזו, הגורמת לכם להזיע.
אפשר בהחלט לומר שזו ההסכמה להיות בתוך הדברים, שהיא עשייה משמעותית עד מאוד. הדבר הוא חשוב שתאפשרו זאת לעצמכם יותר ויותר. מדוע? בעיקר משום שההתעוררות הזו שאתם חווים בזמן זה ובזמנים שיבואו לא תמיד תהיה ברורה, היא לא תמיד תהיה בהירה.
אתם עשויים להרגיש דחף עז לעשות שינוי אבל אתם לא בהכרח בזמן הנכון לעשות זאת. יש צורך לאפשר להתפרצות של הקולות הפנימיים, אשר היו חבויים בתוך האדמה הפנימית, קודם כל לפרוץ ולשאוג ולהשתחרר את האוויר הפנימי. מתוך זה אפשר יהיה לראות יותר בבהירות, יותר בקלות, מה באמת מבקש מימוש, אילו אמיתות באמת כדאי להגיד, אילו רצונות באמת כדאי להגשים ואילו חלומות באמת כדאי לממש.
חשוב להבין כי לעתים ישנם רצונות, ישנם רגשות בתוככם, שכל מה שהם צריכים הוא רק להישמע; הם לא בהכרח צריכים להתממש. אתם לא בהכרח צריכים לעזוב מקומות מגורים או מקומות עבודה או לשנות הרגלים כאלו ואחרים, להפסיק את זה או להתחיל את זה. לא כל דבר שאתם שומעים בתוך עצמכם מבקש מימוש, אבל הוא כן מבקש הקשבה.
ההקשבה היא איכות חשובה, והיא לא באה לידי ביטוי כאשר אתם עסוקים בפעולה. כאשר אתם מחפשים מה לעשות, אתם אינכם מקשיבים למה שקורה. אתם חושבים שאתם שומעים את מה שקורה, בכך שאתם מציעים הצעה אופרטיבית, אבל בפועל אתם לא באמת קשובים. זאת משום שרוב הדברים בתוככם אינם מבקשים דבר למעט האפשרות להתבטא ולהישמע.
רצונות שעשויים להרגיש מאוד ברורים, כמו דבר מה שאתם רוצים לעשות – אם תרגישו את הרצון הזה, אם תקשיבו לו, אתם עשויים לגלות מהר מאוד שהוא חולף ולא באמת ממשי.
הבסיס נמצא בילדות
הסיבה לכל זה היא האופן שבו גדלתם, ומידת ההקשבה שזכיתם לה כאשר הייתם בגילאים יותר צעירים.
העובדה היא שלא יכולתם לקבל את מלוא ההקשבה שהייתם זקוקים לה. הייתם צריכים, במידה כזו או אחרת, להסתיר ולהכחיש רגשות ורצונות מסוימים על מנת להסתדר בסדר אליו כיוונו אתכם להסתדר בתוכו. לכן חלקים שונים בכם לא קיבלו הקשבה.
התהליך הזה שבתוכו אתם נמצאים כעת מביא אתכם מהדחקה והכחשה להתפוצצות והתרחבות. האינסטינקט האומר להגשים את מה שמדבר בפנים ולבטא את מה שמדבר בפנים באופן אוטומטי הוא איננו הדבר הנכון; זהו זמן של הקשבה, זהו זמן של שהייה, זהו זמן של התרחבות פנימה ולא התרחבות החוצה.
בהחלט עשויים להיות, כפי שאמרנו קודם לכן, דברים שתרגישו באופן חד משמעי שכדאי להגשים אותם, אבל אלה יהיו במרבית המקרים דברים שהיו ברמה מודעת, כזו או אחרת, שכבר התכוננתם אליהם ברמה כזו או אחרת, וכעת הם מקבלים עוד דחיפה; אתם מקבלים עוד דחיפה מעצמכם לנוע בכיוון מסויים שאליו אתם מתכוננים.
שאר הדברים שאתם עשויים להרגיש, כמו אמת חדשה שנולדת בתוככם, בהירות חדשה לגבי משהו שאתם חייבים להגיד ולעשות ומיד ועכשיו, במרבית המקרים כל שצריך הוא להקשיב, להקשיב ולאפשר לזה להיות ולחלוף.
איך יודעים להבדיל? פשוט להקשיב ומה שלא יחלוף, אותו כדאי ככל הנראה להביא לידי ביטוי. מה שעדיין ישאר וימשיך לדבר בתוככם, הוא הדבר שכדאי למצוא את הדרך להפוך לכדי מציאות.
מעבר לתודעה רב ממדית
אנו מבקשים להזכיר עוד דבר מה אחד ביחס לכל זה – בזמנים שבהם אתם נמצאים, האפשרות ליצור את המציאות בה אתם רוצים הופכת להיות קלה מבעבר.
זה חלק מהמאפיינים של האנרגיה החדשה, אשר נכנסת לעולם זה ונמצאת בנוכחות רבה יותר יותר, מאז אותו מעבר של עידנים שהתרחש בסוף שנת 2012, לפי הספירה של חלק מכם. המשמעות היא שכאשר אתם ברורים ומאוחדים בעצמכם לגבי רצון מסוים, כאשר יש שיתוף פעולה בין הרובד הנשמתי לבין האישיות, אז רצונות יכולים להתממש בקלות רבה ובמהירות רבה. אבל כאשר ישנו פער, כאשר ישנו אי הסכמה, כאשר אתם מתעקשים להגשים בכוח דבר מה שאתם אינכם שלמים איתו, אתם עשויים למצוא את עצמכם נתקעים עם הראש בקיר פעם אחר פעם, מנסים לפתוח את הדלת ומגלים פעם אחר פעם שהיא עשויה מבטון יצוק, כוח שאי אפשר לשנות אותו.
אין לאן להתקדם
אלה זמנים מעניינים מבחינה זו – אתם עשויים להרגיש בעלי עוצמה ויכולת השפעה רבה מאי פעם, ובאותה המידה אתם עשויים להרגיש חסרי אונים כמו שלא הרגשתם מעולם, ואתם עשויים להרגיש את החוויה הזו בו זמנית.
כלומר, אתם עשויים להרגיש בעלי השפעה רבה בתחום מסויים של חייכם וחסרי אונים באופן קיצוני בתחום אחר. אתם עשויים להרגיש כמו אלוהים וכמו מהות נטולת אלוהים בעת ובעונה אחת.
זה עשוי לבלבל את השכל שלכם, המחפש הגדרות; בעיקר את השכל המבקש לדעת שהדברים מתקדמים. חוויות מהסוג הזה, המתרחשות עוד ועוד, בהחלט מבלבלות את השכל, משום שאי אפשר לומר, במידה ואתם מרגישים בו זמנית בעלי השפעה ונטולי השפעה, שזו התקדמות. עם זאת, כאשר אתם חווים את הבלבול הזה, דעו שאתם בדרך הנכונה, שאתם מתקדמים.
ההתקדמות הממשית שאפשר לצפות לה בתהליכי התפתחות בזמנים אלו היא כזו המבוססת על ההבנה שאין לאן להתקדם. זו התקדמות.
ההתקדמות שאתם רגילים אליה היא ליניארית. כלומר, אתם רגילים לתפוס את המציאות שלכם ואת עצמכם בצורה אחת, ואתם מצפים לחוות ולתפוס את עצמכם ואת המציאות שלכם בצורה אחרת, כך שכאשר תשוו בין הצורה החדשה לבין הצורה המוכרת, אתם תראו התקדמות. אבל מה שקורה לכם אינו מאפשר להכניס את הדברים לקטגוריה הזו. אתם לא מסוגלים לומר על עצמכם בקלות שאתם מתקדמים, כי בתחומים מסויימים אתם עשויים להרגיש שאתם מידרדרים.
הבלבול הזה יכול ליצור מצוקה של ממש, כאשר אתם בטוחים שזה סימן שמשהו אצלכם לא בסדר, שאתם מפרשים את כל זה כעדות לבעיה חמורה. זו פרשנות שיכולה להביא אנשים מסויימים לייאוש ולחוסר אמונה גדול מאוד בכל מה שקשור לאלוהות ולרוח.
אנו מתארים את כל זה כדי להזכיר אמת פשוטה – אתם עוברים מתודעה דו-ממדית או תלת-ממדית במקרה הטוב, לתודעה רב-ממדית, כזו שבה אי אפשר למדוד את המציאות באופן ליניארי, כזו שגם אין בה צורך לעשות זאת.
תודעה רב-ממדית היא כזו בה אתם מבינים שאתם מורכבים מהיבטים שונים, שיש בכם חלקים שהם יותר בריאים וחלקים אחרים יותר פגועים. מקומות או תחומים בחיים בהם יש בכם תמימות דעים, שם יצירת המציאות תהיה קלה ופשוטה; אבל בתחומים בהם אתם בחילוקי דעות בינכם לבין עצמכם, ביניכם לבין הנשמה ממנה אתם באים, אז המציאות תהיה בהתאם. כלומר, היא תהיה דואלית במקרה הטוב, ודברים שאתם חושבים שאתם רוצים לא יתממשו בה.
זו הסיבה שבגללה זה קורה, וכל זה אין פירושו שאתם מידרדרים או שישנה בעיה כשאתם חווים חוויות שלכאורה סותרות זו את זו. חשוב להבין – אתם בתהליך של מעבר, אתם במעבר מאנרגיה ישנה לאנרגיה חדשה. המעבר הזה אינו רק רעיון רומנטי, הוא מציאות הלכה למעשה. אתם עשויים בתוך עצמכם ובמציאות היום-יומית שלכם לחוות בדיוק את זה – מצד אחד אתם יכולים לחוות מציאות של הרמוניה, של שפע, של שיתוף פעולה, של מימוש, של סיפוק, ובמקביל, בעת ובעונה אחת, לחוות מציאות של חוסר מימוש, של תסכול, של ביקורת, של צמצום, של חוסר.
זו הרב ממדיות – יש את החלקים הבריאים ויש חלקים שהם עדיין פגועים. הבריאות יוצרת שפע והכאב של הפגיעה יוצר חוסר. בעיקר האופן שבו אתם מתייחסים לעצמכם – כאשר ישנו כבוד פנימי למי שאתם, אתם יוצרים שפע, וכאשר ישנה ביקורת אל מי שאתם אתם יוצרים מחסור. לכן אתם עשויים לחוות במציאות שלכם, ביחסים שלכם עם עצמכם, בו זמנית שפע ומחסור, ולא רק כלכלי גם בתחומים שונים.
כפי שאמרנו, אין בכך עדות לבעיה כלשהי.
ההסכמה להשתנות
זהו מעבר שאתם עושים, מתודעה מוכרת היטב, דו-ממדית, לינארית, לתודעה זרה לגמרי של רב-ממדיות. התהליך הזה מאתגר את התפיסה השכלית שלכם, את השליטה העצמית שלכם, ואת האופן שבו אתם רגילים לחיות ולתכנן. אין פעולות שיש צורך לעשות כבעבר, אין פתרונות שצריך למצוא כבעבר, ואי אפשר לתרגם את המציאות באותם הכלים שהתרגלתם לתרגם את המציאות בעזרתם.
אתם משתנים, וזה דורש מכם בעיקר להסכים להשתנות. להיכנס פנימה, להכיר יותר את עצמכם, לתת יותר מקום למי שאתם, ולוותר על הדעות לגבי איך הדברים צריכים להיות ומה אתם צריכים לעשות במצבים כאלו ואחרים.
אל דאגה לגבי ויתור על הדעות האומרות כיצד דברים צריכים להיות, אם הדבר קשה עבורכם. כאשר אתם אוחזים בחוזקה בדעה כזו או אחרת, המציאות תעזור לכם להיפרד ממנה. מה שאנו אומרים הוא – צפו לטלטלות והכינו כריות. הכריות שאתם יכולים ליצור בתוך עצמכם – של קבלה, של גמישות, של הכלה – הן אלו שיאפשרו לכם לעבור את השינויים הללו הרבה יותר בקלות.
זה איננו חייב להיות מעבר קשה, אבל הוא בהחלט מאתגר. בהחלט.
אלו הם הדברים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
