בתקשור כתוב שהכנתי בימים האחרונים, אחת השאלות שהופנו לטוהר התייחס להתמודדות עם כאב רגשי והשינוי שלו.
התשובה שלהם לא ממש הפתיעה אותי, אבל היה בה משהו שעורר בי שאלה. קודם כל התשובה:
"הצורך לפגוש כאב קיים, אין דרך שניתן להימנע ממנו כליל, בעודך חיה בעולם זה של בני אדם.
"כאב הוא מה שבני אדם מרגישים כאשר הם חווים את הקרע שלהם מהאלוהות, את הקרע שלהם מהאחד. הם חווים אותו כאשר הם נקרעים, הם חווים אותו כאשר הם מתאחדים מחדש. זה חלק מהאופן בו עולם זה עובד, ולא ניתן להימנע מכך. אך כאשר את אינך מתאמצת, כאשר את מוכנה להיות, יותר ויותר, כפי שאת, אז יש פחות קושי ופחות סבל. יכול להיות כאב, בהחלט, אבל הסבל איננו, וזה הדבר המשמעותי ביותר".
אני מבין מדוע הקריעה מהאחדות מעוררת כאב – אני מדמה את זה לתלישה של פלסטר מהעור, אבל בעוצמה הרבה יותר גדולה, כי האחדות היא המצב הטבעי בעוד שפלסטר אמור להיות זמני. אבל מדוע, בעצם, אנו מרגישים כאב כאשר אנו מתאחדים מחדש, בתהליכי ההתעוררות שלנו?
שאלתי, וזו התשובה:
"אפשר לומר כי ישנם היבטים שונים וסיבות שונות לכאב שבני אדם חשים.
"הכאב, בחלקו, זה הכאב של ההעדר, אשר מורגש ביתר שאת כאשר מה שלא היה, נוכח מחדש. כלומר, בתוך החיבור מחדש, לזמן מה, אנשים מרגישים את החוסר שהם חיו בו, שלעיתים – לרוב – הם לא הרגישו קודם לכן באותה העוצמה, אם בכלל.
"בחלקו זהו הכאב של הגעגוע, כמו אדם צמא המבקש לשתות עוד ועוד כאשר מוגשים לו מים, מבלי לשים לב ליכולת ההכלה. האדם כמו מבקש עוד, ועוד, ועכשיו ומיד, וכך גורם לעומס מסוים על גופו, האנרגטי בעיקר.
"בחלקו זה הכאב של האיחוי עצמו. דמה זאת לתפירה מחודשת, כמו איחוי של רקמה אשר נקרעה – עצם האיחוי המחודש כואב, שכן התהליך מחייב השוואה, או מיזוג, של התדרים. האדם משתנה בתהליך שכזה – הוא עובר מתדר מסוים שבו הוא חי, שמתאפיין בהפרדה, לתדר אחר, המתאפיין באחדות. השינוי, המעבר, שבא לידי ביטוי בתדר, כואב גם הוא. לזמן מה הכל באדם צריך להסתגל מחדש – לתדר אחר, לזרימה אחרת, לתנועה, להבנה ולחוויה.
"לבסוף אנו נאמר כי לזמן מה, בתהליך החיבור מחדש, בתהליך האיחוי, האדם חווה מחדש זיכרונות של חוויות כואבות שהוא עבר, אשר יצרו את הקרע מלכתחילה. הוא נזכר, במודע ולא במודע, ומרגיש את מה שהוא עבר, בגלגולים אלה ואחרים. גם זה משפיע על החוויה, מחייב לעיתים לעבור באופן מודע דרך כאבים שונים.
"כל בני האדם חווים כאב מכל הסיבות הללו. בכל תהליך של שינוי מהותי, של התעוררות, של חזרה אל האחד, בני אדם עוברים דרך מצבים של כאב רגשי. הסיבות לכאב עשויות להשתנות ממקרה למקרה, אך הכאב הוא חלק הכרחי. הוא אינו חייב להיות דומיננטי, אם כי הוא עשוי להיות דומיננטי בזמנים מסוימים, והוא בכל מקרה עובר. הכאב בשלב מסוים מתפוגג, וחווית האחדות המחודשת, עם הנינוחות והביטחון והפתיחות שהיא מביאה, נשארת".
תודה ?
