ביקורת עצמית – מה יוצר אותה, ואיך מתמודדים איתה? בשיחה שקדמה לתקשור, אני מדבר על הכאב ועל המחשבות המכאיבות שבאות יחד איתו, ומציע כיצד לעזור לעצמנו בתוך מצב זה.
בתקשור, טוהר מדברים על תקווה. הם מזכירים שהיא קיימת גם אם אנו לא מרגישים אותה, ומציעים לזכור זאת ולהזמין אותה, כדי לתת לה מקום בתוך מה שאנו עוברים כעת.
רוצים להרגיש אחרת, לחיות אחרת, כלומר טוב יותר? אם כן, אז טוהר+ הוא המקום בשבילכם. היכנסו לכאן לפרטים.
(התקשור הכתוב לאחר הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה; לומר מספר מילים ולהזכיר לכם את מה שכדאי להיזכר בו בזמן הזה.
כדאי להיזכר ולזכור שישנה תקווה, בהחלט. זה עשוי להיות מאתגר לזכור זאת, ואף יותר מאתגר להתחבר לתקווה הזאת, לתת לה מקום, לתת לה השפעה בחוויה הפנימית הרגשית שלכם. האם אפשר להיות מעודדים בתוך מציאות לא מעודדת? האם אפשר לראות אור כאשר החוויה היא חשוכה ואולי קפואה ואולי מצומצמת? האם אפשר לחוש באור של התקווה, בדגדוג שלה? האם אתם יכולים לרגע קט להזמין אותה, את התקווה, ולאפשר לה מקום? להזמין אותה, לחוש בה, להתחבר אליה – אולי היא תופיע כרעיון, ואולי היא תהיה יותר מאשר רעיון, אולי יהיה לה יותר נפח ואתם תחושו בה, ואולי זה לא אפשרי כעת.
אולי הדברים שלנו מעוררים ייאוש ואולי הם מעוררים ציניות, ואם כן, אנו מציעים שתשימו לב לכך. תשימו לב לייאוש ולציניות ולכל רגש אחר אשר עולה בתגובה להצעה שלנו, וזכרו שאתם אינכם רואים את כל התמונה. זו החוויה, וזה שאינכם רואים אור אינו אומר שהאור אינו קיים. זה שאינכם חשים בתקווה, אינו אומר שאין אפשרות שדברים ישתנו לטובה. האפשרות קיימת, את זה אנו מציעים לכם לזכור.
לא כל דבר בחייכם הוא הפיך. אינכם יכולים לעצור את השפעת הזמן על הגוף. ישנן בעיות אשר נוצרו, שלא ניתן להעלים לגמרי, או שינויים שקרו בחייכם, שאינכם יכולים לבטל באופן מוחלט את ההשפעה שלהם. עם זאת, דברים יכולים להשתנות לטובה, ופעמים רבות, יותר מכפי שאתם מאמינים, יותר מכפי שאתם רואים, יותר מכפי שאפילו ניסיון החיים שלכם אומר לכם עד כה, שהוא אפשרי. האפשרות הזו קיימת ואנו מציעים לזכור אותה.
אנו מציעים לתת לתקווה מקום, לאפשר לה להדהד בלב ובראש ובגוף שלנו, להאיר את הפינות החשוכות בתודעה ולהזכיר שיכול להיות אחרת.
אלו הן המילים שלנו, זו ההצעה שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.
