דיכאון וקבלה עצמית – קובץ להורדה
אם כך, שלום.
הבטחנו זאת בשיחה קודמת, ואנו חוזרים לממש זאת הפעם. אנו רוצים מעט להרחיב ולהעמיק את ההבנה שלכם ביחס למקורות של הדיכאון שלכם.
לפני זה נאמר, שאפשר במידת מה להכנס לדיכאון מהיחס שלכם כבני אדם לדיכאון. אם היינו יכולים במקום בו אנו נמצאים להכנס לדיכאון, אז אפשר לומר שהיינו כרגע, כמוכם, כמו רבים מכם, חיים על כדורים. משום שהגישה של בני האדם ביחס לדיכאון היא כה מייאשת, עד שאפשר ברגעים לטעות גם בצד שלנו ולחשוב שאין סיכוי.
אבל מאחר ואנו נטולי ההזדהות המסוימת הזו והמוגבלות בראייה, אנו מסוגלים גם כאשר אתם מנסים לכבול את עצמכם בכותונות משוגעים, לראות מה באמת קורה בתוככם. מה באמת קורה, מעבר למשחק הכדור שכל בני האדם משחקים אחד עם השני וכל אחד עם עצמו. המציאות האמיתית היא איננה כה מדכאת, אבל על הפער בין מה שאנו רואים לבין מה שאתם מבינים, על הפער הזה כדאי שנדבר מעט.
תערובת של רגשות
אז מהו דיכאון, למעשה? אפשר לומר שזו תערובת של ארבעה רגשות, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות, מה שייצור דיכאון בעוצמות שונות. אבל כאשר תפרקו דיכאון תמיד תמצאו את ארבעתם.
הראשון והמרכזי שבהם הוא כאב. דיכאון לרוב מתעורר כאשר דבר מה במציאות קורה – או לא קורה – אשר נוגע בכאב, בהרגשה של כאב שלרוב אתם חווים בצ'אקרת הלב. פוטנציאל שניסיתם לממש ולא הצלחתם, פוטנציאל שאתם חושבים שאתם יכולים לממש ולא מצליחים, זה יגרום לכם להרגשה של כאב, שהוא למעשה במובן מסוים חדלון של הלב.
זו הדרך שלנו להגדיר כרגע מהו כאב רגשי. זהו מצב שבו הלב במובן מסוים חדל מפעילות. הצ'אקרה של הלב במובן מסוים מפסיקה להסתחרר, והתוצאה של העדר הפעילות של הלב, של אותו חדלון, הוא הכאב אשר נמצא, אשר עולה, אשר עשוי להיות גדול מאוד.
זהו הרגש המרכזי, אשר יוצר את הדיכאון שלכם. הרגש השני אשר יוצר מצב של דיכאון הוא כעס. אבל אין זה כעס במובן שאתם נוטים לחשוב עליו, אין זה כעס שגורם לכם להיות חסרי שקט וחסרי מנוחה, שגורם לכם לצעור, זהו איננו הכעס הזה. הכעס הנמצא בדיכאון, הכעס היוצר דיכאון, הוא כעס מופנם, הוא כעס מושתק. יותר משהוא מושתק, זהו כעס שקט. אתם מפנים אותו לעצמכם, אתם כועסים על עצמכם על זה שלא הצלחתם לממש את הפוטנציאל, על זה שנכשלתם בניסיון ולא הצלחתם בניסיון, ואתם כועסים על עצמכם.
אתם כועסים ואתם מנסים לסגור את אותו החלק אשר חולם, אותו החלק אשר רוצה, בתוך הלב. אתם סוגרים אותו, מנסים להמית אותו. כך הולך ונבנה דיכאון.
הרגש השלישי אשר יופיע בתוך דיכאון, זהו ייאוש. המקור של הייאוש נובע מהעובדה שזה איננו הניסיון הראשון שלכם לממש פוטנציאל שאיננו מצליח. את החוויה הזו, שאתם כמעט מגיעים, כמעט מצליחים, כמעט רואים, כמעט מממשים, כמעט עושים, ולא; את החוויה הזו אתם מכירים מהחיים האלה וגם מחיים קודמים. כך שבתוך הדיכאון נמצא הייאוש, ייאוש מכך שהדבר קורה שוב, ייאוש מכך שקיוויתם מחדש, ניסיתם מחדש, ושוב זה לא הצליח. וכך, אתם מיואשים.
הרגש הרביעי אשר נמצא בתוך דיכאון, הוא פחד. זה נדמה לנו הרגש החמקמק ביותר מכל הרביעייה. אתם מפחדים בעיקר משני דברים. אתם מפחדים משום שאינכם יודעים מה לעשות עם עצמכם, עם אותו פוטנציאל אשר לא הצליח להתממש. אינכם יודעים מה לעשות עם עצמכם ולאן לקחת את עצמכם, כאשר מה שניסיתם כביכול לא הצליח. אתם מפחדים משום שאתם נשארים למעשה נטולי כיוון, והסוג הזה של חידלון מפחיד אתכם. מאחר וזו איננה הפעם הראשונה שזה קורה, אתם גם לא רואים מוצא ואתם עוד יותר מפחדים, מהמשמעות של זה.
פחד משינוי
הדבר השני שמפחיד אתכם הוא שאתם יודעים בתוך תוככם שיש לכל זה סיבה, ואתם מפחדים לגלות מהי. כל בני האדם אשר ניסו ונכשלו, ניסו ולא הצליחו, יודעים בתוך תוכם שיש לכך סיבה. אתם מפחדים לגלות מהי. אתם מפחדים מלקחת אחריות, מלקחת אחריות ולפגוש את עצמכם, מלקחת אחריות ולראות מדוע אתם מפחדים מזה. משום שהמשמעות של הכנות העצמית הזו תהיה שינוי.
אם תוכלו לדעת ולהבין, אם תסכימו לדעת ולהבין מדוע דבר מה אינו מצליח, אם תדעו ותבינו מדוע דבר מה אינו מצליח, אז מה שיישאר לכם לעשות הוא לקחת את עצמכם בכיוון הנכון, לפעול בהתאם לתשובות ולתובנות שתגיעו אליהן, ולנתב את עצמכם אחרת. מזה אתם מפחדים.
זה נדמה לנו החלק החמקמק ביותר בתוך מצב של דיכאון. אתם אינכם באמת רוצים לצאת ממנו. בני האדם אינם רוצים לצאת מהדיכאון שלהם פעמים רבות, משום שהדיכאון מנציח את האופן בו אתם מכירים את עצמכם. זה מצב רגשי תודעתי של תחושת כשלון, כשלון אשר מוביל לדיכאון, מצב שבני האדם מכירים. במובן מסוים, זה יותר קרוב להרגשה של בית עבור בני אדם רבים מאשר הבית עצמו.
כישלון או הצלחה?
חוויה של מימוש, של הצלחה, היא חוויה אשר מהווה עבור אנשים רבים סוג של אגדה. חוויה של כשלון היא חוויה מאוד מוכרת. הדיכאון זוהי חוויה מאוד מוכרת. אתם מפחדים, אתם מפחדים משום שאתם יודעים שיש לזה סיבה, אתם מפחדים משום שבתוך תוככם אתם יודעים, שכל זה יכול להשתנות, ואתם אינכם רוצים בשינוי. לכן, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות בשביל לוודא שהדיכאון יישאר איתכם לנצח, הוא לפטם את עצמכם בכדורים. את בעלי החיים מפטמים עם אוכל, ואת עצמכם, את הרגשות שלכם, אתם מפטמים פעמים רבות עם כדורים פסיכיאטריים, מהסוג שעשוי לגרום גם לישות מפותחת להיות קצת פסיכית.
אתם נאחזים בכל הכוח במה שאתם מכירים, אתם נאחזים במצב פנימי וחיצוני של כאב, כעס, ייאוש ופחד. אתם כל כך מכירים את זה, שאתם חייבים לשמור על זה, ואתם שומרים על זה על ידי זה שאתם נותנים לעצמכם כדורים ומוודאים שזה לעולם לא ישתנה.
אפשרות להצליח
יש סיבה למה הכדורים הופכים להיות כה נפוצים והסוג שלהם רק הולך וגובר בזמן הזה. הסיבה היא שהאופן בו הדברים מתנהלים בתקופה הזו, מאפשר לבני אדם יותר בקלות, יותר מאי פעם, לממש את עצמם ולהצליח. הפער בין מה שאתם מרגישים וחושבים לבין המציאות הולך ומצטמצם באופן תמידי, המהירות שבה אתם יכולים להוציא לפעול דברים שאתם מאוחדים בתוככם ביחס אליהם, רק הולך וגדל. אתם יכולים בקלות רבה יותר מאי פעם להוציא לאור את מי שאתם באמת, ולממש באמת את מה שבאתם להיות.
האפשרות קיימת והיא הולכת וגוברת, הולכת ונהיית קלה יותר. אתם מבוהלים, ותגובת הנגד היא לנסות להאחז באותה החוויה הפנימית והחיצונית של כשלון ודיכאון. הכדורים נועדו במיוחד בשביל זה. בשביל זה המצאתם אותם, בשביל להאחז בהם, בשביל להשתמש בהם, בשביל לקבע את הדיכאון שלכם. להשאיר אתכם באופן הזה, אם נאמר, אנושיים. באופן מעט אירוני, משום שזו איננה אנושיות עבורנו.
אנושיות היא רגישות, אנושיות היא חמלה, אנושיות היא שמחה, אנושיות היא הצלחה. אנושיות היא צניעות. כל זה איננו קיים בתוך דיכאון. בתוך דיכאון יש אטימות, יש שנאה, יש קשיחות. זה מה שקיים בתוך הדיכאון. אבל את זה אתם זוכרים היטב, את זה אתם מכירים היטב, זה מה שהוא עבורכם פעמים רבות מהווה בית יותר מאשר כל דבר אחר. לכן בני אדם רבים מנסים בצורות שונות להכשיל את עצמם ולחבל בעצמם בשביל להצדיק תפיסה עצמית של כשלון, בשביל להצדיק חוויה פנימית של דיכאון, בשביל להצדיק את מה שהם מכירים בעצמם.
אז אם אתם שואלים את עצמכם מדוע דברים שאתם באמת רוצים אינם מצליחים, זוהי תשובה עבורכם. אתם, איך לומר, מעדיפים שזה יהיה כך, משום שכך אתם מרגישים עצמכם, כך אתם מרגישים יותר נוח עם עצמכם.
הכיוון: התעוררות
אבל כמו שאמרנו, אין באמת סיבה להכנס לדיכאון מהיחס שלכם לדיכאון שלכם, משום שגם זה הולך ומשתנה. ככל שהאפשרות מתרחבת וגדלה, כך אתם יכולים ומסוגלים יותר בקלות לוותר על אותה התפיסה העצמית של כשלון, על אותה חוויה פנימית של דיכאון. זה קורה יותר ויותר בבני אדם.
נדמה לנו שהכיוון בו אתם לוקחים את עצמכם הוא בכיוון של התעוררות. הכיוון הוא לחזור לאנושיות, ועבורנו בערב זה, במפגש זה, לחזור להיות אנושיים הוא גם להצליח. להצליח להביא את עצמכם לידי ביטוי בעולם הזה, לממש את מי שאתם.
בהחלט, אם אתם חשים בדיכאון אנו ממליצים ראשית כל להרגיש אותו. לחקור אותו, להכיר את ארבעת הרגשות הנמצאים בו. החשוב מכל הוא הפחד, אשר שומר בדרכים מפותלות על החוויה הזו לא תזוז. טפלו בפחד, הסכימו לא רק להיות בדיכאון אלא גם לתת לו להשתנות.
טפלו בייאוש, אשר סוחב אתכם עמוק למטה, אל תוך הדיכאון. טפלו בדבק הזה אשר נמצא בכם, אשר מתבסס על אינספור חוויות קודמות. טפלו בדבק הזה, טפלו בדבק הזה, המיסו אותו, כדי לאפשר מקום לחוויה חדשה.
טפלו בכעס. הסכימו לכעוס בקול רם, הסכימו לכעוס בקול רם החוצה, גם אם נושא הכעס יהיה עדיין אתם עצמכם. הסכימו לכעוס בעוצמות שצריך, בתדירות שצריך, מבלי להרגיע את עצמכם עם עוד כדור. הסכימו לכעוס ומתוך הכעס, מתוך ההסכמה לכעוס, ייוולד פיוס.
מתוך הפיוס אשר ייוולד, הסכימו להיות בתוך הכאב, הסכימו לגעת, לחוות ולחוש את הכאב הנקי, את החדלון של הלב. הסכימו להיות בתוך הלב שבאופן זמני, אפשר לומר שהוא מת. הסכימו להרגיש את זה. הסכימו להרגיש את זה משום שההסכמה להרגיש את זה, האינטימיות הגדולה עם הלב שלכם, עם הרגשות שלכם, היא זו שתאפשר ללב שלכם להתעורר מחדש. משום שבתוך החדלון טמונות התשובות לשאלה שאתם כל הזמן שואלים, למה זה קורה לי. יש לשאלה הזו תשובה, כשתסכימו לשמוע אותה אז תוכלו להבין אותה ולפעול בהתאם אליה.
להיות בדיכאון – מבלי להיות בדיכאון מזה
אבל בשביל לקבל את התשובה עליכם להסכים להיות בדיכאון. להסכים שהוא ישתנה. למוסס את הייאוש, לשחרר את הכעס, לכעוס אותו החוצה, לחוש עד הסוף את הכאב שיש בלב, ומתוך זה להשתנות. האפשרות קיימת, היום יותר מאי פעם יש לכם את היכולת להביא את עצמכם לידי ביטוי ולהצליח, להנות מהשפע האמיתי אשר קיים בעולם שבו אתם חיים. האפשרות קיימת, ובשביל זה באתם לגוף בזמן הזה, בשביל להנות, לא רק להיות בדיכאון.
אם אתם רוצים באמת להנות הסכימו להיות בדיכאון, ואל תכנסו לדיכאון מזה. פשוט היו בדיכאון, היו ברגשות, ושחררו את עצמכם לחופשי.
נדמה לנו שאולי הדברים הללו יספיקו למפגש זה.
שמחנו,
אם כך שלום.
טוהר.
