טוהר חוזרים ומזכירים לנו שיש אפשרויות שאנו לא רואים. הפעם הם עושים זאת עם דימוי שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליו. לפני התקשור ולאחריו, שחר מוסיף עוד כמה מילים שכדאי להקשיב להן.
(התקשור הכתוב נמצא אחרי הסרטון)
אם כך, שלום.
אם כך, אנו מתחילים. מפגש נוסף בדרך זו, באמצעי זה, לומר מספר מילים. אנו רוצים להזכיר לכם, בני אדם, שיכול להיות אחרת. אנו רוצים להזכיר את התקווה. אנו רוצים להזכיר את האפשרות שהייאוש הוא אינו האמת המלאה. אנו רוצים להזכיר שזה שאינכם רואים אפשרויות אחרות, אין זה אומר שהאפשרויות אינן קיימות. זה רק אומר שאתם לא רואים.
אם תפגשו אדם שהראייה שלו לקויה, ואתם תגידו לו שיש במרחק מה דבר מה מסוים, והוא יגיד, "אני לא רואה את זה" – מה תהיה האמת? האם האמת היא שהוא לא רואה את זה, או שהדבר הזה קיים? שני הדברים נכונים. עבור אותו אדם, אותו דבר אינו קיים כי הוא אינו רואה אותו. עבורו זו האמת. אבל, בפרספקטיבה רחבה יותר, אותו הדבר אכן קיים, אך האדם אינו רואה.
מאותה נקודת מוצא אנו מדברים אתכם. אנו רואים פרספקטיבה שאינכם רואים. אנו רואים את הדבר אשר מחכה בהמשך הדרך, אשר אליו אתם יכולים להגיע, כשאתם אינכם רואים. אנו רואים את האפשרות כשאתם אינכם רואים. אנו באים בפעם זו כדי להזכיר לכם שאפשרות קיימת, שתקווה קיימת, ששינוי יכול לקרות.
אנו מבקשים להזכיר לכם שהעובדה שאינכם רואים אינה מעידה על המציאות, על הפוטנציאל, כמו שהיא מעידה על מי שאתם כעת. אל תאמינו יתר על המידה למגבלה. אל תאמינו יתר על המידה לייאוש, למצוקה. התייחסו לרגשות בכבוד וברצינות, הביאו אליהם מודעות וריפוי. בקשו עזרה, קבלו עזרה, תנו עזרה – בהחלט. מעל הכול, תזכרו שמציאות יכולה להשתנות.
אלו הן המילים שלנו לפעם זו.
שמחנו,
אם כך, שלום.
טוהר.