ארבעת השיעורים שהקורונה מלמדת אותנו (ואיך עוברים אותם)

לפני 10 חודשים, בתחילת פברואר, טסתי לברלין. הסגר בסין כבר החל במטרה להשתלט על הקורונה, והנושא היה בכותרות. שני אנשים היו על המטוס עם מסיכות ואני חשבתי לעצמי שהם ממש מוזרים, שהם שמים על עצמם מסיכה. כמה תמים וקצר רואי הייתי אז.

כל זה נראה כמו עולם אחר, ממש גלגול קודם. כולנו עברנו סגר אחד ועוד סגר, דברים רבים שהיינו רגילים לעשות אינם אפשריים, והשגרה כפי שהכרנו אותה איננה עוד. ככל שאני יכול לחזות את העתיד, היא גם לא תחזור אלינו: העולם השתנה והוא ימשיך להשתנות, ואנו צריכים להתרגל לשינוי המתרחש, גם אם הוא עדיין מתהווה.

אפשר להצביע על שינויים רבים המתרחשים בזמן הזה. ההרגל לטוס לחו"ל הפך להיות קשה עד בלתי אפשרי. הילדים במערכת החינוך וההורים בבית הוא עוד משהו שהשתנה ללא הכר. נאלצנו לחיות במרחק אחד מהשני ולהסתמך על טכנולוגיה יותר מאי פעם שתקרב אותנו אחד לשני ותעזור לנו לעשות קניות. הביטחון הכלכלי של רבים נפגע, ועסקים רבים מאוד נסגרו וממשיכים להיסגר.

בתוך כל זה יש עוד ארבעה דברים שקורים לנו, והם כולם רגשיים-תודעתיים. אני רואה אותם בתור ארבעה שיעורים שהקורונה באה ללמד אותנו, שכן בין אם כל זה הוא מעשה ידי אדם או לא, מנקודת המבט של הרוח כל זה הוא התנסות שאנו יכולים ללמוד ממנה ולהתפתח בעזרתה. זה מה שאני מבקש להדגיש במילים שלי, בתקווה שנקודת המבט שלי תעזור לאנשים לחיות טוב יותר בתקופה הזו.

אז מה הקורונה באה ללמד אותנו?

להתגמש. העובדה כי לא ניתן לתכנן יותר את חיינו כפי שהיינו רגילים היא אחד המאפיינים של התקופה הזו. אפשר להאשים את הפוליטיקאים שאחראים לכך במידה לא מבוטלת, אבל הם אינם הגורם היחידי. בין אם זה תוכנית שיווקית לעסק, חופשה או אירוע משפחתי, גם אם אנו מתכננים דברים, עלינו לקחת בחשבון כי הם יכולים להשתנות או להתבטל ברגע האחרון. מדוע זה טוב? מרלין הקוסם אומר את זה במילים פשוטות: גמישות היא מפתח ליצירת קסמים. במילים אחרות, אנו לא יכולים להיות מקובעים בתודעה שלנו ובהתנהגות שלנו בעודנו מתפתחים. עלינו ללמוד להשתנות, ומאחר וכבני אדם אנו לא אוהבים שינוי, אנו זקוקים לרצף מטלטל של שינויים כדי לפתח את הגמישות שלנו בכל הרבדים. הקורונה עושה בדיוק את זה.

לחיות בכאן ועכשיו. אחת ההמלצות הרוחניות הנפוצות ביותר היא לא להתעסק בעתיד ולחיות ככל שאנו יכולים בכאן ועכשיו. אומרים שזה מפחית דאגות, מעלים את הסבל, ועוזר להנות מהחיים ככל האפשר. אם ניסיתם פעם להגיד לעצמכם "אני צריך להיות בכאן ועכשיו" אתם בוודאי יודעים שלהגיד את זה לא באמת עוזר לחיות בכאן ועכשיו, ולמעשה, זו משימה כמעט בלתי אפשרית ליצור את השינוי הזה (אלא אם אתם מתרגלים מדיטציות בתדירות גבוהה). מה כן עוזר? אי הוודאות בו אנו חיים. מאחר ואי אפשר לתכנן כמעט כלום ביחס לעתיד, מאחר והכל כל הזמן יכול להשתנות, אנו נאלצים לחיות כאן ועכשיו, לתכנן רק צעדים ספורים קדימה, ולשמור על גמישות ופתיחות לשינוי. מדוע זה טוב? לא רק משום שיכולות להיות לנו פחות דאגות ופחות סבל; כאשר אנו נוכחים יותר בהווה, אנו הופכים להיות פתוחים יותר ביחס לעתיד שלנו, והטוב ביותר יכול לקרות לנו ביתר קלות.

להרגיש רגשות. הרגשות שלנו הם הפן המוזנח ביותר בהוויה שלנו. בעשור האחרון ישנה מודעות גדולה יותר מאי פעם לחשיבות של הרגשות ושל ההסכמה להרגיש אותם, אבל הרגשות עדיין סובלים מדעות קדומות, הרבה שיפוט וניסיון עיקש של המיינד שלנו להימנע מכל רגש לא נעים. ההתנהלות הזו עם הרגשות שלנו מוטבעת בנו כל כך עמוק, עד שאנו נדרשים לעבור טלטלה גדולה כדי שנאבד שליטה באופן שלא ניתן לשלוט בו, ונלמד להרגיש מבלי שנוכל לעצור את זה. בהרבה מובנים זה לא משנה אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אם היינו רוצים בזה או לא – השינויים הבלתי פוסקים, העדר השגרה ואי הוודאות מחייבים אותנו להרגיש בעוצמה גדולה יותר מבעבר. כאשר אנו מרגישים, אגב, אנו נוכחים בכאן ועכשיו; ומאחר ורגשות משתנים במהירות גבוהה, כך אנו הופכים להיות גמישים יותר. מדוע זה טוב? רגשות מודחקים יכולים לגרום לבעיות בריאות, לבעיות במערכות יחסים, לחוסר הגשמה עצמית ולבעיות כלכליות. החופש להרגיש אמנם מחייב אותנו להתמודד עם רגשות כואבים, אבל בדרך זו אנו הופכים להיות יותר חופשיים – חופש להרגיש מביא לחופש להיות, חופש להביע וחופש להגשים את עצמנו.

להיות בחוסר אונים. חווית חוסר האונים היא בעיניי אחת החוויות הקשות ביותר שאנו חווים. כאשר אנו חסרי אונים אנו חוזרים בבת אחת למצבים שחווינו בחיינו, במיוחד כתינוקות וכילדים, בהם חוסר אונים נחווה עם כאב. חוסר אונים לרוב מגיע עם פחד שמשהו לא טוב עומד לקרות, ואנו מרגישים חסרי השפעה על המציאות. כדי להימנע מחוסר אונים אנו מפתחים שלל מנגנוני התנהגות והגנה, כמו להציל אחרים, להימנע מיחסים קרובים או להדחיק רגשות, וכך מפסידים לא מעט מהטוב שיש לחיים אלה להציע. כדי לתקשר, לדוגמה, צריך להסכים להיות פתוחים, מקבלים, ללא שליטה. כלומר, להיות חסרי אונים. הקורונה מלמדת אותנו להיות חסרי אונים יותר מבעבר, בין אם מול פוליטיקאים, מול וירוס, מול הרגשות שלנו או מול אי הוודאות. מדוע זה טוב? באופן כללי, כבני אדם במערב, אנו יותר אנשי עשייה ופחות אנשי הוויה, כלומר יותר מחוברים לצד הזכרי שלנו ופחות לצד הנקבי. זו אחת הדרכים לאפיין את חוסר האיזון שיש בנו, כבני אדם, ובעולמנו. כדי ליצור איזון עלינו ללמוד לתת יותר מקום לצד הנקבי שלנו, ללמוד להיות ולהתמסר. זה אומר שבין השאר עלינו ללמוד להיות חסרי אונים. בדרך עלינו לרפא כאבים וזיכרונות קשים הקשורים בחוסר אונים, אך ככל שאנו עושים זאת, אנו הופכים להיות יותר פתוחים ומקבלים.

איך עוברים את השיעורים האלה?

להסכים לקבל עזרה. בין אם מסיבה כלכלית או מסיבה רגשית, יותר אנשים מאי פעם נאלצים לקבל עזרה. זה לא קל, להיות במקום הפגיע ולהתמודד עם רגשות של בושה ואשמה ודעות שאומרות שעדיף להימנע מהמצב הזה. אם חוצים את הקושי הזה מגלים שלקבל עזרה יכול להפוך את החיים לקלים הרבה יותר. טיפולים רגשיים והוליסטיים הם אחד הדברים שיכולים לעזור, ולא, לא חייבים הרבה כסף עבור זה: בקופות חולים אפשר לקבל שלושה טיפולים ללא עלות ועוד טיפולים במחיר מסובסד; בפייסבוק יש קהילות שיכולות לספק תמיכה רגשית; יש טיפולים מוזלים במרכזי הרפואה המשלימה בקופות החולים; ואפשר להצטרף לטוהר+, ערוץ תוכן מיוחד שבו תקבלו שלל כלים שיעזרו לכם לחיות טוב יותר, כמו מפגשי הילינג, מדיטציות מודרכות ועוד – ב-66 שקלים לחודש בלבד.

להבין שמה שאנחנו עוברים זה בסדר, ממש בסדר. אני לא מנסה לומר שאין לנו בעיות או קשיים, אלא לומר שאם אתם מתמודדים עם הצפות של רגשות, חוסר אונים ומתח אל מול חוסר הוודאות, דעו כי זה טבעי, מה שקורה לכם, זה חלק ממה שאמור לקרות, ורבים נמצאים במצב הזה. הידיעה הזו לבדה יכולה להקל.

לדעת כי זה לא עתיד להשתנות בקרוב. הרפו מציפייה שבקרוב הכל יחזור למה שהיה. אי הוודאות המוגברת כאן כדי להישאר, לפחות לעתיד הנראה לעין ועוד. ככל שנתרגל לדינמיקה החדשה ונפסיק לצפות לשינוי, יהיה לנו יותר קל. זה לא אומר שנפסיק להרגיש את מה שאנו מרגישים, אבל נפסיק לסבול בדרך.

מצאו דרכים להוציא רגשות. אפשר להרביץ לכרית כשכועסים או לצאת להליכה, לשכב על הרצפה בהתקף חרדה, לצייר ולצבוע כאשר מפחדים ודואגים, לסדר את הבית כאשר מרגישים חוסר אונים, לעשות מדיטציה שתעזור להקל על עומס רגשי, לכתוב את מה שאתם עוברים ולדבר על זה עם מי שאפשר. יש עוד טכניקות, כמובן, וחשוב שתגלו מה שעוזר לכם.

ספרו לי בתגובות אם המילים שלי נוגעות בכם ועוזרים לכם, ותשאלו כל שאלה שיש לכם. אני מבטיח לענות ולעזור.