מאז שהחלטתי להפסיק לאכול גלוטן וסוכר, אחד הדברים הברורים שקורים לי הוא שהרגשות שלי הרבה יותר חזקים. מאחר ואני לא מנסה לטשטש אותם בעזרת שני המאכלים הללו, כל מה שנותרתי איתו הוא מה אני מרגיש. כאב, פחד, כעס, כשהם עולים, הם עכשיו הרבה יותר חיים וברורים. וזה לא פשוט בכלל בהרבה רגעים.
אני שואל את עצמי (ואתכם), מה קורה לאנשים שמתמודדים עם אכילה רגשית ומחליטים לשנות הרגלים. אם לכולם קורה את מה שקורה לי, אז מה הפלא שאנשים מתקשים להתמיד בשינויי תזונה/דיאטות.
אם אנחנו לוקחים מעצמנו את האמצעי שבעזרתו אנו שולטים ברגשות שלנו, אז כל שנותר הוא להתמסר אליהם. ואם לא יודעים איך לעשות את זה, אם הפחד מהרגשות מאוד חזק ולהיות נורמלי בתפיסה זה אומר להיות רגוע, אז העוצמה של הרגשות שיתעוררו תאיים ותפחיד ותגרום לנו לעשות משהו – לא משנה מה – כדי להפסיק את הרגשות הללו.
למשל, לחזור לאכול. או לעשן. או להתמכר למשהו אחר, נניח ספורט. כל דבר, רק לעשות משהו עם כל הרגשות הללו.
פעם הייתי בהרצאה על אכילה רגשית של מישהו שלימד אנשים איך לשלוט ברגשות שלהם. זה נשמע מאוד קוסם ומבטיח – נמצא דרך לשלוט בעצמנו ובו זמנית נשתחרר לחופשי מהרגלי תזונה שתלטנים – אבל זה אומר, בפועל, לא לעשות שינוי כלל. אולי שינוי תזונתי, אבל לא שינוי תודעתי, רק להחליף שליטה בשליטה.
אני מניח שיש אנשים שזה בדיוק מה שהם צריכים. עובדה שההרצאה שלו היתה מלאה וחוץ ממני, לא ראיתי אף אחד קם באמצע תוך מלמול "מה זה השטויות האלה!". אבל אלה לא באמת שטויות ברמה האבסולוטית, פשוט לא מה שמתאים לי. אני לא רוצה להחליף שליטה בשליטה, אלא רוצה לעשות שינוי של ממש – להפסיק להשתמש באוכל כדי לשלוט ובו זמנית להעמיק את החופש שלי להיות מי שאני. גם לשחר הכואב, הפוחד והכועס יש מקום.
מדהים אותי בכל פעם מחדש, עד כמה הפחד מרגשות נוכח בתוך מערכת היחסים שלי עם עצמי. לכאורה, אחרי כל כך הרבה שנים שאני לומד ומלמד את זה, הייתי אמור להיות יותר רגוע בתוך עצמי. אבל בפועל, הפחד קיים וממשיך להשפיע עלי, וכשאני רוצה להרגיע משהו – במקום להרגיש משהו – אני הולך למטבח.
דרך הפסקת האכילה של גלוטן וסוכר אני לומד פעם נוספת, בעומק חדש, להיות מי שאני. להרגיש לחוד ולאכול לחוד. לפעמים זה ממש קשה – השבוע אכלתי פיצה עתירת גלוטן ברגע קשה במיוחד – אבל אין לי דרך אחרת.
6 מחשבות על “אכילה רגשית: להפסיק את השליטה”
הי שחר
זוכר אותי? למדנו יחד אצל אילנה, חברים בפייס… רוצה להתיע משהו אחר כי את הכל אתה אולי כבר מכיר,.. אתה בטח מתבונן גם במראה מדבר את ועל עצמך אתך וכו
משהו שחכול לעזור הוא משהו שעזר לי גם זה בקלפי הטארוט קלף מלך החרבות… תתבונן, תקרא עליו, קח אותו אתך
כדי לקבל ממנו עזרה אליך… כי באינטואיציה אני חווה שיש לך עינייניםצשעליך
להזיז או לגמור עם עצמך.. אז רק טוב ושבת שלום ובקשת
תגובה אז מקווה שאעזור במה שהצעתי
כל טוב
ברור שאני זוכר, ותודה, אעשה זאת 🙂
מוצרי חלב = בדידות. גם אני נופל לזה, שוב ושוב
מוצרי חלב = בדידות. גם אני נופל לזה, שוב ושוב.
נסה לאכול פרוסת מנגו אם אתה מסוגל. לפעמים זה עוזר
יש לי עוד עיצות בנושא . אתה מוזמן ליצור קשר
תודה על העזררה 🙂 אני מנסה כל מיני תחליפים לפעמים, אם אני מרגיש צורך. ומה שכתבת על מוצרי חלב הוא מעניין מאוד, אני עוד אחקור את זה
לדעתי אכילה בלי סוכר היא חשובה מאד כדי לא ליפול לסכרת-יותר חשוב מנושא הגלוטן.נראה לי שלפי דיאטנית אחת מאיכילוב(לא זוכר כרגע את שמה) לחם עם גלוטן עוזר להעלות את רמת הסרוטונין במוח.גם חשוב כמה בצק בלי גלוטן אוכלים-אם אוכלים הרבה מזה-אז מה עשית?רק הוצאת ים של כסף ודיאטה לא עשית.צריך ללכת גם אחורה לימי הילדות הראשונים ולראות איך היחס שלך אז היה לאוכל או היחס של ההורים לאוכל.לא שמעתי על כך,אבל האם יש אפשרות שאת הסיבות לאכילה בלתי נשלטת אנחנו לפעמים סוחבים מגלגולים קודמים?למשל,אם בגלגול קודם מתנו מרעב,או חיינו בצל הרעב,ועכשיו אנחנו אוכלים הרבה בכל ארוחה מחשש אולי נשאר רעבים?יש רופאים שממליצים על ניתוח קיצור קיבה(שרוול)או טבעת.האם זה באמת פיתרון?יש הטוענים שמי שעושה מדיטציה קבוע לא אוכל הרבה ולא משמין.האם אתה עושה קבוע מדיטציה?אם כן,אז למה כאילו יש לך עודף משקל אם יש בכלל?אני אישית מיואש מעודף המחדל שלי(אני נכה וקשה לי ללכת ולהוריד משקל בהליכה) ועוד יותר מיואש מהבת שלי שלא מסוגלת לשלוט באכילה שלה(גם הכדורים הפסיכיאטרים גורמים לה לתיאבון מוגבר-גם אצלי).בתי רוצה לעשות ניתוח קיבה וזה מפחיד אותי ואת אשתי מאד מאד.הלואי ה׳יעזור לנו.