אני לא: בגלל זה אין לי

מערכת היחסים שלי עם כסף – ושל כולנו – היא אחת ממערכות היחסים המרתקות ביותר. מצד אחד היא נוגעת בפחדי הישרדות עמוקים ביותר, ומצד שני היא עוסקת במימוש הגבוה ביותר שלנו בגוף.

אני לומד להסתכל על כסף בתור השתקפות שלי – אם יש לי הרבה ממנו או מעט ממנו, אם אני בפלוס או במינוס, כל זה אומר משהו עלי ועל מצב התודעה שלי. כסף בעיניי הוא ישות עם הערכה עצמית גבוהה במיוחד, וככזו הכסף הולך לאן שאוהבים אותו. הוא לא סובל להיות בקרבתם של אנשים שלא אוהבים כסף, ולכן גם אם מישהו שלא אוהב כסף מרוויח הרבה כסף, הכסף ייעלם תוך זמן קצר.

אבל מי לא אוהב כסף, אתם שואלים? ובכן, רוב האנשים. זה לא במודע כמובן, אבל רובנו צריכים כסף, מבינים שאין לנו ברירה בלעדיו, מפנטזים שיהיה לנו הרבה ממנו, אבל בפועל לא ממש רוצים אותו. יש לכך סיבות רבות והפעם אני רוצה להתייחס לאחת הסיבות המרכזיות: מימוש עצמי.

תפקידו של כסף בחיים שלנו הוא לעזור לנו לבטא את עצמנו. כאשר אין לי כסף, התשובה שלי לכל דבר שאני רוצה הכרוך בהוצאה כספית היא "אין לי". כשיש לי כסף, אני צריך להתחיל לשאול את עצמי מה באמת אני רוצה ולבחור על מה להוציא את הכסף. זה מחייב אותי לבחור, לקחת אחריות על ההחלטות שלי, להסתכן בהחלטות לא נכונות שאני אקבל ובאפשרות שאני אאבד את מה שיש לי. זה מצב רגשי וכלכלי שרובנו לא מכירים אותו וקשה לנו מאוד להתרגל אליו. למעשה, ללא הכנה מודעת לשינוי כזה, רובנו לעולם לא נצליח לחיות בפלוס ללא קשר "למצב הכלכלי", וגם אם נהיה בפלוס לזמן מה, אנו לא נצליח להישאר במצב הזה.

המעבר משפע לשפע גדול יותר (לכולנו יש שפע בחיים, גם אם אנו במינוס בבנק, שכן לשפע יש צורות שונות, והמטרה תמיד היא להגדיל את השפע) מחייב אותנו לעבור שינוי גם במערכת היחסים שלנו עם עצמנו, זו המשתקפת במצבנו הכלכלי. הסיבה העיקרית שאין לנו כסף היא כי אנחנו הולכים בעולם ואומרים "אני לא": אני לא מספיק טוב, אני לא מספיק רזה, אני לא טוב במה שאני עושה, אני לא מדבר לעניין, אני לא אחראי, וכו' וכו'. שיחה פנימית שהמילים בה הן "אני לא" מייצרת מציאות חיצונית שהמילים בה הן "אין לי". ואין זה מקרי, שהמילים אני לא ו-אין לי דומות כל כך.

בכך שאנחנו אומרים לעצמנו "אני לא", אנחנו לא מאפשרים לחלקים שונים להתבטא, ובמקום זה אנחנו מנסים לעצור אותם, להדחיק אותם, לשנות אותם. לכן, חלק משמעותי מהמעבר לתודעה של שפע – ולמציאות של שפע – היא לשנות את השיחה הפנימית שלנו. להתחיל להגיד לעצמנו כן במקום לא. מותר לי, מגיע לי, יש לי זכות לכך.

מותר לי לכאוב. מותר לי להיות עצובה. מותר לי לכעוס. מתור לי לאכול גלידה באמצע הלילה. מותר לי לישון עד מאוחר. מותר לי להיות משועמם. מותר לי לעבוד במה שאני אוהב. מותר לי לאהוב את מי שאני אוהב. מותר לי, מגיע לי. כן.

כך התודעה מתחילה להשתנות, המגנט מתחיל להשתנות גם הוא. הכסף שם לב שהתחלנו לאהוב אותו באמת, והוא יתחיל להגיע להיות איתנו.