בתקשור פרטי שקיימתי לאחרונה, טוהר נשאלו על הגורם לדימנציה. זו התשובה שלהם:
"תופעה זו שעליה את שואלת, היא תולדה של בחירה לא מודעת לאבד אחיזה במציאות. היא מתרחשת אצל בני אדם שחיו מתוך אחיזת יתר במציאות-חומר. הרצון לדעת, להיות בשליטה, להיות במעורבות רבה בכל המתרחש, כל אלה היו חזקים מאוד. תופעה זו היא דרך אחת להרפות מאותה השליטה, להגיע למצב של אין אחיזה במציאות, שהמציאות אינה נתפסת ואי אפשר לתפוס אותה. אי אפשר לזכור אותה ומכאן להבין אותה ולפעול בהתאם לכך.
"במידה מסויימת אנו נאמר כי זה דומה לאדם שאין לו ידיים והוא אינו יכול לעשות, הוא אינו יכול לפעול באופן שמאפשר את אותה המעורבות שידיים מאפשרות.
"אנו צריכים להסביר שכאשר אדם נמצא במסע חיים, הוא נמצא במסע חיים בשביל לעבור שינוי. גם אם האדם אינו בא באופן מודע להשתנות, גם אם האדם חי חיים רגילים לכאורה, מסע החיים הוא מסע של שינוי. נשמה בוחרת להיכנס לגוף כדי לעבור שינוי כזה או אחר, מפגש כזה או אחר עם החיים, עם היבטים מסוימים של החיים, וליצור שינוי בתוכה. מחלות או תופעות מסוג זה מתממשות בחומר כאשר שינוי אינו קורה בדרך אחרת.
"במקרה זה, כאשר אדם אינו מרפה מאחיזה בדרכים אחרות, אז הגוף עשוי, בשלב מסוים, ליצור תופעה הגורמת לאבד להרפות מאחיזה. בתופעה זו החוויה היא יותר חוויה מאשר הבנה. מאחר ואין זיכרון, גם אין ממש יכולת להבין, אין ממש יכולת לחשוב ולפעול מתוך אותה הבנה. מה שנותר הוא יותר החוויה הראשונית של המציאות. זו לעיתים יכולה להיות רכה או יותר נעימה, ולעיתים היא יותר מאיימת, שכן את אין את היכולת לזכור, להבין ולהגיב מתוך זה".
1 מחשבה על “תקשור על דמנציה”
תודה על התקשור בענין הנושא הכאוב.
לצערי טוהר לא התייחסו לאפשרות של ריפוי או הקלה של המחלה ומה עושים בנידון?