בשבוע שעבר התחלתי להנחות את "יוצרים ריפוי", סדנה מתוקשרת חדשה. הבוקר סיימתי לערוך את התמלול של התקשור מהפגישה הראשונה, ואני משתף איתכם חלק קטן ממנו, שעוסק ברגשות:
"בתוך המכלול של מי שאתם ישנו תפקיד משמעותי לרגשות שלכם. אתם כה מסובכים עם הרגשות. זה בסדר, זה לא בסדר, זה יותר מדי, זה פחות מדי, זה משתלט, את זה צריך לווסת, את זה להקטין, את זה להגדיל, זה יפה, זה מכוער, בזה כדאי לשלוט, את זה כדאי לשחרר, וכן הלאה וכן הלאה. כל כך הרבה דעות ופעולות שאתם מנסים לפעול, כל כך הרבה דעות ביחס לאיזה רגשות אתם יכולים להרגיש, כמה להרגיש, מתי להרגיש, באיזו עוצמה, איך לבטא, האם לבטא וכן הלאה וכן הלאה.
"מנגנון שלם של שליטה, של צמצום, של דיכוי רגשי, מתקיים בתוך כל בני האדם, והמנגנון הזה הוא חלק מהביטויים של הניתוק שלמדתם לחיות לפיו. זאת משום שאתם לא רק מנותקים מרצונות, מצרכים ומתשוקות, אתם מנותקים גם מרגשות.
"יש בני אדם יותר רגשיים ופחות רגשיים. יש בני אדם שקל להם להרגיש רגשות מסוימים ואולי יהיה להם יותר קשה להרגיש רגשות אחרים. אבל ככלל, אנו אומרים, כבני אדם, שהרגשות שלכם הם אחד הדברים שבהם אתם מנותקים, והסיבה שאתם כה מבולבלים וכה מסובכים עם הרגשות שלכם היא משום שכאשר אתם מרגישים, אתם יכולים לזהות מה אתם צריכים, מה אתם רוצים ולמה אתם משתוקקים. זאת מאחר ואת כל אלה אתם מרגישים.
"אתם מרגישים רצון, אתם מרגישים תשוקה, אתם מרגישים צורך. אתם יכולים מתוך ההרגשה שלכם לדעת מהי האמת שלכם לאותו רגע, לאותו הזמן, לאותו שלב בחיים. לימדו אתכם שיש רגשות טובים ולא טובים, חיוביים ושליליים, כחלק מאמצעי שליטה, כדי לשלוט בתודעה של בני אדם, כדי להחליש אתכם, כדי לנתק אתכם מעצמכם, כדי להפוך אתכם להוויות שקל לתמרן.
"ככל שאתם מרגישים, אתם יותר חופשיים. ככל שאתם מרגישים, אתם יודעים מה אתם רוצים, מה אתם צריכים, מה אתם משתוקקים לו. אתם יודעים את זה ואת הידיעה הזאת אי אפשר לקחת מכם.
"כאשר אתם יודעים מה אתם צריכים או רוצים או משתוקקים לו, אתם אינכם יכולים לסגת. אתם מחויבים לעצמכם, למימוש, להגשמה, למציאת הדרך לתת לכל זה מענה וביטוי.
"בהתפתחות של בני אדם, של התרבות שלכם, החלה להיווצר בשלב מסוים שטיפת מוח קולקטיבית ביחס לרגשות, וזאת כדי ליצור ניתוק של בני אדם מעצמם ולשמר מנגנוני שליטה עמוקים, רחבי היקף. המנגנונים הללו הולכים ומתפרקים בזמן זה בו אנו נפגשים.
"העידן הזה שבו אנו נמצאים, אתם ואנחנו, הוא עידן שבו המנגנונים הללו מתפרקים, ובני אדם חוזרים יותר ויותר אל מה שהם מרגישים, ומתוך זה, למה שהם רוצים וצריכים, מה שהם משתוקקים לו. זה אחד המאפיינים של העידן הזה, של תקופת המעבר בה האנושות נמצאת.
"כדי לאפשר להתפתחות שלכם להימשך, כדאי לחזור ולהכיר בחשיבות של הרגשות, בלגיטימציה, אפילו בקדושה של הרגשות שלכם. ההכרה בכך תחייב אתכם לעשות דבר מה שאתם לרוב לא תרצו לעשות – היא תחייב אתכם להרגיש.
"אתם אינכם חסידים גדולים של רגשות. זאת משום שאתם לא רק מרגישים מה אתם רוצים או מה אתם צריכים או מה אתם משתוקקים לו, אתם מרגישים גם פחד וגם כעס וגם שנאה, אתם מרגישים גם כאב ועצב ומרגישים זעם ומרגישים חרדה ואפילו דיכאון. אתם מרגישים רגשות שאתם לא רוצים להרגיש.
"אולי למדתם להרגיש, אולי אתם מרגישים יותר מבעבר, אבל אתם עדיין אינכם נהנים כל כך מלהרגיש אותם. אין במילים שלנו שיפוט, אלו הם אכן רגשות שהם אינם נעימים, אבל חשוב להבין שהכול קשור בכל. אם אתם תעשו את כל מה שאתם יכולים כדי להימנע מלהרגיש רגשות מסוימים, אתם מתחילים לצמצם את יכולת ההרגשה שלכם. כך החלק החושב, מה שאפשר להגדירו בתור מיינד, הולך ומתחזק, והחלק המרגיש הולך ומצטמצם.
"כתוצאה מכך, פעמים רבות אתם לא יודעים להגיד מה אתם רוצים, מה אתם צריכים או מה אתם משתוקקים לו, וגם אם אתם מתחילים לזהות את זה, אתם פעמים רבות מתחילים להתעסק בשאלה האם זה בסדר, לא בסדר, האם אני מגזים או לא, האם מותר לי, האם אסור לי, האם לבטא את זה או לא, מתי ואיך, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. החלק החושב חושב יותר מדי, אם אפשר להגדיר זאת כך, וזה קורה משום שאתם מנסים לדעת מה נכון לכם.
"החיפוש אחר 'מה נכון לי' מעידה יותר מכל על הניתוק שבו אתם נמצאים. ככל שבני אדם יותר מנותקים ממה שהם מרגישים, כך הם יותר עסוקים בלהבין מה נכון להם".
