ריפוי
בפוסט הרביעי והאחרון אני כותב על אחד השיעורים המורכבים ביותר שאני לומד: להיות פגיע, פתוח ולקבל עזרה
"לשחרר… כשהיא השתמשה במילה הזו, בהקשר הזה, הבנתי פעם נוספת עד כמה עמוקה אי ההבנה ביחס לרגשות שלנו"
אם אני אוהב את עצמי כמו שאני, אני לעולם לא אשתנה. מכירים את הבלבול הזה? גם אני. ויש לי תשובה לכך
הפחד מדחייה והצורך באישור גורמים לי לשכוח את עצמי בדרך. בכל פעם אני חוזר אל האמת הפשוטה, המשחררת – טוב להיות אני
כולנו מכורים למשהו, רובנו מנסים להפסיק את זה. אך ההתמכרות האמיתית היא שונה לחלוטין, ובשביל לצאת ממנה צריך להכנס פנימה
"כדי להבין בחוויה כי הפחד הוא בועה ריקה, אשליה בלבד, עלינו לחצות את הגיהינום הרגשי – ואנו צריכים ליווי תומך"
כמה זמן באמת אנו צריכים כדי להשתנות – ומדוע זה כך?
טוהר עושים שימוש במושג חדש – "מוות חברתי" – מסבירים את המהות שלו ואת הקשר לחיינו
טוהר מדברים על מגע בקשר לגוף ולביקורת העצמית שלנו
תקשור נוסף של טוהר המוקדש למגע, אשר משלב בתחילתו מדיטציה בנושא
"כל המערכת הפיזיולוגית והרגשית צריכה ללמוד מחדש שמגע הוא איננו בהכרח חוויה מאיימת"
