למרות שהרבה דברים בתחום הזה כבר השתנו בחברה שלנו, האידאל לפיו צריך להסתדר לבד בחיים עדיין נותר על כנו. אם אני מסתדר לבד, זה סימן להצלחה; אם אני צריך עזרה, זה סימן לבעיה.
האבסורד הוא שכל החיים שלנו מבוססים על שיתוף פעולה. אם תבחנו את החיים שלכם לרגע, תבינו שאין משהו שאתם יכולים לעשות לבד – החל מלהשיג מים לשתייה ולמקלחת, דרך מצרכי המזון שאתם קונים, וכלה בכסף שאתם רוצים להרוויח.
כך גם בתחום הרגשי-נפשי. מי שרוצה להכנס אל עומק הרגשות הפגועים והמודחקים אינו יכול לעשות זאת לבד. ככל שנכנסים לעומק מגלים רגשות מרוכזים, קשים, המרגישים מציאותיים למרות שלרוב הם אינם כך.
ריצ'ארד באך כתב באחד מספריו כי "פחד הוא בועה ריקה שהתחפשה לגיהינום". כדי להבין בחוויה כי הפחד הוא בועה ריקה, אשליה בלבד, עלינו לחצות את הגיהינום הרגשי. כדי לעשות זאת בשלום, אנו צריכים ליווי תומך, שיזכיר לנו גם ברגע הקשה ביותר כי כל רגש סופו להסתיים.
