הגשמה עצמית: מפחדים? סימן שאתם בדרך הנכונה

כשהייתי בארון, מאוד פחדתי לספר לאנשים שאני הומו. הפחד אמר לי שזה ייגמר לא טוב, שאני אשאר לבד, שלא יאהבו אותי. אבל הלב אמר לי להגיד מי אני, לא לשמור את עצמי בתוכי. לכן בשלב מסוים, כשכבר לא להסתיר את האמת, סיפרתי.

הפחד הזה ממשיך לעלות בי בכל פעם שאני אומר לאנשים שאני הומו, גם אם בעוצמה הרבה הרבה הרבה יותר קטנה. אבל זה לא קורה רק בתחום הזה – לפעמים, להגיד לאנשים שאני מתקשר מעלה בי את אותו הפחד. לחשוף את הייחודיות שלי, מעורר בי פחד מלהישאר לבד.

בכל פעם שאני פותח סדנה, מקיים מפגש תקשור – בכל פעם שאני מגשים את עצמי – אני מפחד. מפחד שלא ירצו אותי, שלא יאהבו אותי.

יש לכך סיבות שונות, לפחד הזה, וככל שאני מטפל בעצמי הן לאט לאט מתבהרות ומשתנות: חוויות כואבות שחוויתי עיצבו בתוכי את ההבנה שאני לא מספיק טוב, הבנה (כלומר כאב) שמזינה את הפחד. ככל שאני מטפל בכאב הזה ובפחדים שהוא מייצר, הביטחון העצמי שלי גדל והפחדים מתמעטים. מתמעטים אבל לא נעלמים.

תמיד יש עוד פחד לרפא, עוד ביטחון לחזק. לכן, בכל פעם אני מטפל בחלק המפחד, ובשלב מסוים אני לוקח את הפחד יד ביד, ויחד איתו עושה את מה שמפחיד אותי לעשות.

התהליך הזה זה לימד אותי – ועדיין מלמד אותי – שני דברים:

האחד, שהפחד משקר. נכון, לא תמיד כולם אוהבים את מי שאני חושף בפניהם, אבל גם וכאשר איבדתי אישור/אהבה/קרבה עם מישהו, נכנסו לחיי אנשים שקיבלו אותי כפי שאני.

השני, שהעובדה שאני מפחד אומרת שאני בדרך הנכונה של הגשמה עצמית. אם לא הייתי רוצה לתקשר, לא הייתי מפחד לאבד את האפשרות לעסוק בזה, הייתי רק מחפש דרך להפסיק את זה; אם לא הייתי אוהב את שי לא הייתי מפחד לאבד אותו, אלא רק מחפש דרך להיפרד ממנו (למרות שלפעמים, הפחד לאבד הוא כה גדול, עד שאנחנו באמת מחפשים דרך להפסיק/להיפרד גם ממה וממי שאנחנו אוהבים).

לכן, אם אתם רוצים לספר לאחרים/לעולם מי אתם – במיניות שלכם, בתחום העיסוק שלכם, באהבה שלכם – ומרגישים פחד גדול, וספק שאומר שאולי אתם עושים טעות, דעו שאתם בדרך הנכונה. תיזכרו גם שהפחד משקר. זה אומר שצריך להתייחס בעדינות ובכבוד לפחד, כלומר לעצמנו, אבל לא לקחת את מה שאנו מרגישים יותר ברצינות – בשלב מסוים בתהליך הריפוי, בדרך כלל במפתיע, פתאום תמצאו בעצמכם את הנחישות לבטא את עצמכם, למרות הפחד ויחד איתו.