תקשור על מחלות, בריאות ופחדים ממחלות

– אני שומעת רופאים בכל מיני מקומות שצריך לומר נפש-גוף ולא גוף-נפש, ושכל המחלות הן פסיכוסומטיות. איך כדאי לנו, בתור בני אדם, להסתכל על זה? בנוסף, יש גם צעירים שמתלוננים על כאבים פיזיים, ומעניין אותי ההקשר בין הגוף לכל מה שקורה.

"הגוף מחכה להנחיה. הוא מחכה להובלה. הוא, אפשר לומר, מחכה שיגידו לו איך להיות. הציפייה הזו מופנית אל התודעה הנוכחת בתוך הגוף, כלומר לאדם. זה האדם המניע ונע, מתוך בחירות שונות שנעשות בכל רגע מחדש. התודעה של האדם היא שקובעת את ההחלטות השונות, את התגובות השונות, והגוף מגיב לכל זה.

"אם האדם בוחר לקום וללכת, אז הגוף מגיב לזה. אם האדם בוחר לשבת, אז הגוף מגיב. אם האדם מרגיש דבר מה, אז הגוף מגיב. אם האדם בוחר בחירה מסוימת, אז הגוף מגיב.

"הבחירה היא העיקר. הגוף מגיב לבחירה כמו כל החיים כולם, המגיבים לבחירה של האדם. התגובה הזו נעשית באופנים שאינם יכולים לתפוס. זה לא רק הגוף שמחכה, אלא הבריאה כולה מחכה, המציאות כולה מחכה. כאשר האדם בוחר, הכל מגיב בהתאם. הכל נע בהתאם.

"העניין עם התודעה האנושית, שהיא מפוצלת. יש – מטאפורית – חלקים המרכיבים את התודעה, שאינכם מחוברים אליהם. הם רוצים דברים ומרגישים דברים ובוחרים דברים שאינכם מודעים אליהם, בין אם באופן מלא ובין אם באופן חלקי.

"הגוף מגיב גם לבחירות שאתם בוחרים באופן לא מודע, למה שאתם מרגישים באופן לא מודע. בהתאם קורים דברים שאתם לא תמיד מבינים אותם. למשל, אתם יכולים לרצות לקום וללכת, אבל הגוף אינו מסוגל לעשות זאת, משום שיש כאב או יש מחלה אשר הם מהווים תגובה לחלק אחר בתודעה.

"מכאן אפשר וכדאי לשאול, מי בעל הבית. הגוף, למי הוא מגיב? לאיזה חלק בכם הגוף מגיב? איזו בחירה, איזו הרגשה, היא זו שנמצאת ברקע, והיא הגורמת לבעיה מסוימת או לכאב מסוים או לקושי מסוים בגוף?

"אם יש באדם חלק אשר אינו רוצה באהבה, אז הגוף יגיב לזה. באותה מידה שאם יש באדם חלק הרוצה אהבה, הגוף יגיב לזה. מאחר ואתם מפוצלים, ואינכם בקשר עם כל החלקים, גם הגוף יכול להפתיע. ככל שהאדם נוכח בתוך עצמו, מחובר לרגשותיו ולבחירותיו; ככל שהמודעות רחבה יותר, כך יש פחות ופחות מקום להפתעות.

"זה אינו אומר שהכל ידוע, זה אינו אומר שאתם יכולים להיות במצב בו הכל ידוע, אבל יש פחות הפתעות. אפשר להיות עם יותר ביטחון, בהחלט. ככל שהאדם נוכח בתוך עצמו, הפער בינו לבין החלקים השונים מצטמצם, וכך לפעמים יש פחות צורך בטלטלות פיזיות, באותה המידה שיש פחות צורך בטלטלות באופן כללי. המציאות הופכת להיות פחות מפתיעה, פחות דרמטית, ככל שהאדם נוכח בתוך עצמו.

"לעיתים, יש צורך שהאדם יפגוש חלק בעצמו, שממנו הוא רחוק מאוד או מנותק, ואז המציאות יכולה להיות דרמטית, אירוע יכול להיות דרמטי, בין אם בגוף ובין אם בתחומים אחרים. זאת כדי לעזור לאדם להתחבר ולגלות מחדש מה הוא מרגיש ומה הוא בוחר; מה היתה הבחירה אשר הניעה את המציאות. כאשר הרגשות מתבהרים והבחירה מתבהרת גם כן, יש אפשרות ליצור שינוי, ליצור ריפוי, ליצור בחירה חדשה, כזו שיכולה להביא להרמוניה במקום בו היא אינה קיימת.

"שאלת על כאבים, ואנו נאמר שאלו הם זמנים בהם בני אדם מתבקשים יותר ויותר לפגוש את עצמם ולהתחבר עם עצמם. לעיתים, מרחק פנימי או נתק פנימי, שיכול היה להתגלות בגילאים מבוגרים, מופיע בגילאים צעירים כבעיה פיזית. הזמן כמו דוחק את האדם להתחבר לעצמו. ישנה פחות אפשרות לחיות עם הפיצול הפנימי. יש יותר צורך ליצור חיבור מחדש, ולכן תופעות שונות, שבעבר אירעו פחות, או אירעו בגילאים מבוגרים, מתרחשות באופן יותר אינטנסיבי, או בגילאים יותר צעירים".

– כיצד לעזור לילדים שמפחדים ממחלות?

"אנו מציעים לעזור להם לזכור שני דברים. ראשית, שלגוף יש כוח להבריא. באותה המידה שהוא יכול להיפגע, הוא יכול להבריא. יכולת הריפוי של הגוף היא גדולה, גם אם יש בעיה. זה יעזור לזכור את זה ולסמוך על זה. זה חשוב לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים.

"מעבר לכך כדאי לזכור ולהזכיר, שהעתיד אינו ברור ואינו ידוע, ואי אפשר להתכונן למשהו שאולי בכלל לא יקרה. הפחד שמדבר על מחלות בעתיד אומר מה בוודאות מה יקרה, אבל דברים יכולים לקרות אחרת, הם יכולים להפתיע לטובה. העתיד אינו באמת ידוע.

"כדאי לזכור שגם בעתיד יש בגוף כוחות ריפוי בעלי עוצמה גדולה מאוד, ולא פעם מה שהם זקוקים לו זו הנחיה, בחירה, בריפוי, כדי להתחיל לרפא.

"לעיתים קורה באופן עצמאי, מבלי שאתם מודעים לכך. אתם נחתכים, והגוף מתחיל להחלים מבלי שהבעתם כוונה ברורה. מאחר והבחירה שלכם בחיים ברורה, הגוף מגיב לבחירה בחיים, ומבריא. לעיתים הבחירה מחדש צריכה להיעשות באופן מודע, צורך הנובע מסיבות שונות, היוצרות בעיות שונות. כך או כך, אפשר לסמוך על כוח החיים ועל יכולת ההבראה של הגוף".